"הֲרוּגֵי לוֹד, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן!"
(התלמוד הבבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', ע"ב)

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ״ו, אנו עוצרים מלכת, כדי לשאת מבט אל פניהם וסיפורם של עשרה מבני לוד שנפלו על קדושת החיים והארץ. העיר לוד, שידעה דורות של מסירות, התייצבה שוב ושוב בחזית ההגנה על המדינה – ובניה ובנותיה שילמו את המחיר היקר מכול.
במבט אל עשרת הסיפורים והתמונות שלפנינו, אנו מבקשים לא רק לזכור את שמותיהם, אלא גם את אור חייהם, את חלומותיהם שנגדעו ואת האהבה שהותירו אחריהם. זוהי מחווה של כבוד, של זיכרון ושל מחויבות – שלא יישכחו לעולם. יהי זכרם ברוך. ה' יקום דמם!

יצחק שנולד בי״א בכסלו תש״ז (4.12.1946) ועלה לישראל כילד, גדל בלוד והצטיין בלימודים, במנהיגות ובאהבת תרבות ורוח. הוא שירת כקצין שריון מוערך, ולחם במלחמות ישראל עד שנפל כמפקד פלוגה בקרבות הבלימה ברמת הגולן ביום י״א בתשרי תשל״ד (7.10.1973). יצחק, מהנדס כימי בתע״ש, הותיר אחריו אישה – ציפי שתבדל״א, המורה האהובה למתמטיקה בתיכון רמלה-לוד — בת והורים.

גרשון קופצ׳יק, שנולד בי״ג בסיוון תש״ך (8.6.1960) בלוד למשפחת ניצולי שואה וממייסדי העיר, גדל והתחנך בלוד והצטיין בפעילות חברתית, ספורטיבית וקהילתית. הוא שירת בחיל האוויר בתפקידי פיקוד ותחזוקה, התקדם במהירות בזכות מקצועיותו ומסירותו, ונפצע בתאונת דרכים קשה עד שנפטר מפצעיו ביום י׳ באב תשנ״ד (18.7.1994). גרשון, מפקד נערץ ואיש משפחה למופת, הותיר אחריו רעיה — יעל — שתי בנות, בן, הורים ושתי אחיות.

ניסים טולדנו, שנולד בח׳ בניסן תשכ״ב (12.4.1962) וגדל בקריית טבעון, הצטיין בלימודיו ובדרכו הצנועה והשקטה. הוא שירת כלוחם במשמר הגבול, מילא את תפקידיו במסירות והקים את ביתו בלוד, עד שנחטף בדרכו לבסיס ונרצח בידי מחבלים ביום כ׳ בכסלו תשנ״ג (15.12.1992). ניסים, איש משפחה מסור ואב לשניים, הותיר אחריו רעיה, שני ילדים, הורים ושתי אחיות.

אייל שלי, שנולד בי״ז בטבת תשל״א (14.1.1971) בלוד, גדל כילד מוכשר במיוחד בתחום האמנות והמוזיקה והצטיין בלימודיו ובפעילותו החברתית. הוא שירת בחיל הלוגיסטיקה בתפקידים טכניים בתחום האלקטרוניקה והמחשבים, וביום י״ט בתמוז תשנ״א (1.7.1991) נפל בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו ליד צומת אלון. אייל, אהוב משפחתו וחבריו, הותיר אחריו הורים, שני אחים: יורם ואבי, ואחות, מלכה יבדל"א.

יעקב אסל, שנולד בכ״ג בכסלו תשכ״ז (6.12.1966) בלוד, גדל והתחנך בעיר, הצטיין בלימודיו, התנדב בקהילה ונודע ברגישותו ובאהבתו הגדולה לאימו. הוא שירת בחטיבת גולני, התקדם לתפקיד רב-סמל פלוגתי, וביום ח׳ בתשרי תשמ״ט (18.9.1988) נפל בעת מילוי תפקידו בתאונה טראגית במאהל יחידתו סמוך לשכם. יעקב, בעל קול ערב ואהוב על חבריו, הותיר אחריו אב ואחד-עשר אחים ואחיות.

נולד בט״ו בניסן תש״ה (29.3.1945) באלג׳יריה. גדל בלוד והיה שוער מצטיין בהפועל לוד. בשנת 1973 שיחק עם הפועל י-ם בגמר גביע המדינה מול "הכח ר"ג". יהודה עלה לשחק למרות פציעה בכף ידו. הפועל י-ם ניצחה וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה. יהודה נבחר לשחקן המצטיין. שירת בחיל האוויר ולאחר מכן בחיל השריון במילואים, וביום י״ט בשבט תשמ״ה (10.2.1985) נפל בהתפוצצות מוקש במהלך שירות מילואים. יהודה הותיר אחריו רעיה, שתי בנות, בן, 4 אחים ואחות.

אורי נולד בב׳ בכסלו תשט״ו (29.11.1954) ברחובות וגדל בלוד, היה ספורטאי מצטיין ברמה ארצית בהתעמלות קרקע ומדריך ספורט אהוב בקהילה. הוא שירת בחיל החימוש ובמילואים בחיל השריון, וביום י״ט בסיוון תשמ״ב (10.6.1982) נפל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל סמוך לכפר ליביה. לזכרו התקיים מדי שנה בלוד "טורניר אורי" בקט-רגל, שיש כוונה לחדשו בקרוב. הותיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים ושני אחים.

רחל אלתר, שנולדה בב׳ בתמוז תש״ב (17.6.1942) גדלה והתחנכה בעיר והצטיינה בלימודיה. היא שירתה בצה״ל משנת 1961, הצטרפה לקבע והגיעה לדרגת רב-סמל, וביום כ״א באב תשכ״ו (7.8.1966) נפלה בעת מילוי תפקידה. כמה חדשים לאחר נופלה, סידרה יחידתה חדר-תרבות בבסיס, וקראה את שמו "בית-רחל". עיריית-לוד, אשר אימצה את הבסיס, קראה רחוב מרחובותיה על-שם רחל. היא הותירה אחריה הורים ומשפחה אוהבת.

מולטו-אשר גדעון, שנולד בכ״ח בטבת תשל״ו (15.1.1976) באתיופיה ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1992, היה צעיר צנוע, שקט ומסור למשפחתו. ניחן ברצון עז לשרת כלוחם ולהגן על המדינה. הוא שובץ בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח״ל, הצטיין בנחישות, ברוח טובה ובאהבת חבריו, וביום כ״ח בשבט תשנ״ז (4.2.1997) נפל באסון המסוקים בשאר ישוב, יחד עם שבעים ושניים לוחמים נוספים. מולטו, שהיה בן 21 בלבד, הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לזכרו הוקם בית כנסת בלוד.

אבי נולד בה׳ בשבט תשי״א (12.1.1951) בלוד, היה תלמיד מחונן ומבריק, איש ספר ומוזיקה, פעיל חברתי ואהוב על מוריו וחבריו. הוא שירת כקצין בחיל השריון, הצטיין בכושר סבל, מסירות ומנהיגות, וביום ט״ז בתשרי תשל״ד (12.10.1973) נפטר מפצעיו לאחר שנפגע קשה בקרב בציר חמדיה במלחמת יום הכיפורים. אבי, מורה לפיזיקה ובעל אוהב. תלמידתו כתבה, כי אף שהכירו אותו זמן קצר, אישיותו כבשה את הלב מיד ונותרה חקוקה בהם לעד. הותיר אחריו אישה, הורים, שני אחים ואחות.

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר