יום האישה הוא הזדמנות לעצור רגע ולהסתכל על הנשים סביבנו באמת.
לא על הסיסמאות, אלא על החיים עצמם.

על האישה שקמה בבוקר אחרי לילה בלי שינה עם ילד חולה, וממשיכה כאילו כלום.
על האמא שמחזיקה בית שלם כשהבן זוג במילואים, לפעמים שבועות וחודשים, ומנהלת לבד מציאות שלא הייתה אמורה להיות של אדם אחד.
על נשים שעובדות, מגדלות, דואגות, מחזקות, ולעיתים גם שוכחות רגע לדאוג לעצמן.

יש משהו כמעט משוגע בעוצמה הנשית הזאת.
ביכולת להיות גם רכות וגם חזקות, גם להחזיק את כולם וגם להמשיך לחייך.

והיום, בישראל של התקופה הזו, הכוח הזה מקבל משמעות נוספת.
יש נשים שמנהלות חזית שלמה בבית, ויש נשים שממש נמצאות בחזית.
נשים בטייס, נשים במערכים הלוחמים, שממריאות לשמיים גם מול אויבים כמו איראן.
הן שם לא כי ביקשו יחס מיוחד, אלא כי הן פשוט מסוגלות.

אבל אולי הדבר הכי מיוחד בנשים הוא לא הגבורה הגדולה, אלא דווקא היומיום.
ההתמדה, הסבלנות, היכולת להמשיך קדימה גם כשקשה.

יום האישה הוא תזכורת – מאחורי המון דברים, מה שמחזיק למעשה את העולם הזה עומדות נשים.
לפעמים בשקט, לפעמים בלי קרדיט,
אבל עם כוח שאין לו תחליף.

אירית וידל.

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר