יש מסעות שנמדדים בקילומטרים,ויש מסעות שנמדדים בכוח הלב.

יש מסעות שנמדדים בקילומטרים,
ויש מסעות שנמדדים בכוח הלב.

המסע שלי התחיל כילדה קטנה בת ארבע, שעלתה מאתיופיה לארץ ישראל עם חלום גדול בלב קטן.

עברתי תחנות רבות בדרך:
תחנות של קליטה, של זהות, של אתגרים ושל צמיחה.
גדלתי כאן כילדה, התבגרתי כאן כנערה והפכתי כאן לאישה אתיופית גאה במדינת ישראל.

היום, כחברת מועצת העיר לוד וכמי שצועדת את צעדיה אל הכנסת,
אני יודעת שהסיפור שלי הוא רק סיפור אחד מתוך מסען של נשים רבות.
כי כל אישה נושאת בתוכה מסע.
מסעה של האישה שקמה לפני הזריחה לעבודה סיזיפית וממשיכה גם כשהעייפות מבקשת לעצור.
מסעה של הסטודנטית שנאבקת בין לימודים, עבודה, חלומות ומסרבת לוותר על העתיד שהיא מבקשת לבנות.
מסעה של האישה שנלחמת להגשים את עצמה בעולם שלא תמיד מקל עליה, אך בוחרת בכל יום מחדש להאמין בעצמה.
מסעה של האם לילדים עם צרכים מיוחדים שמקדישה את נשמתה לכל צעד קטן וחוגגת כל הישג כאילו היה נס.
מסעה של הלוחמת בצה"ל שמוכיחה יום יום ששוויון הוא לא סיסמה, אלא מציאות שנבנית באומץ.
והאמת היא שמאחורי כל אישה עומד סיפור של כוח.
של כאב שהפך לתקווה.
של דרך שלא תמיד הייתה קלה, אבל תמיד הייתה אמיצה.

ובצל התקופה המורכבת שבה אנו חיים, הלב שלי יוצא במיוחד לילדה אחת קטנה.
היימנוט.
ילדה קטנה שכל חלומה הוא דבר פשוט כל כך.
לחזור הביתה.
לחזור לחיק הוריה.

ביום האישה הזה אני מבקשת להזכיר:
כוח נשי אמיתי נולד מהיכולת להמשיך ללכת גם כשהדרך ארוכה.
להמשיך להאמין גם כשהלב מתגעגע.
להמשיך לחלום גם כשהעולם לא תמיד פשוט.
לכל ילדה, לכל נערה ולכל אישה
המסע שלך חשוב.
הקול שלך חשוב.
והחלום שלך יכול לשנות מציאות.
כי לפעמים ילדה קטנה במסע ארוך…
צומחת להיות אישה שמובילה דרך.

יום האישה שמח🩷💪