כשאביבה פגשה את פרדי

כשאביבה פגשה את פרדי

קל להבחין בכך שהמקור לכל מה שאביבה רוזנפלד עושה הוא אהבה. אהבה לאנשים, לאמנים, לקהל ולחיים עצמם. השבוע היא הגיעה ללוד – והמפגש שלה עם פרדי דבשה, המו"ל המגנטי של "שישי בעיר", הפך לאירוע מיוחד במינו. כתבה שמתחילה ונגמרת בנוסטלגיה, חברות, נאמנות וידידות מופלאה!

מאת: מערכת "שישי בעיר"

יש בו משהו ממגנט, בפרדי דבשה, שכל מי שהכיר אותו באיזשהו שלב בחייו, הפך לחבר שלו לכל החיים. השבוע הגיעה לעיר האמרגנית המצליחה ביותר בארץ, אביבה רוזנפלד ממשרד "אביבה רוזנפלד הפקות", שמייצג מגוון עצום של אמנים בישראל. בזכות אמינותה ונאמנותה לאמנים – בניגוד לאמרגנים רבים שנאמנים אך רק לכסף – היא מבוקשת על ידי מיטב האמנים בארץ. הם שומרים לה אמונים והיא להם.

אביבה הגיעה ללוד עם חברתה הקרובה תמר, לצפות במופע שהביאה לעיר – מופע זוגי של חני נחמיאס ויהודה אליאס, שנקרא: "להתאהב מחדש". ההיכל היה מלא מפה לפה, עם יותר מ-500 צופים נלהבים במסגרת מועדון "בוקר של זהב" – מועדון תרבות ותיק ומצליח בלוד לבני הגיל השלישי.

אבל הפעם, הביקור היה מיוחד גם עבורה וגם עבור פרדי. השניים הכירו עוד בצבא, בשירות בשארם, ומאז שמרו על קשרים הדוקים. יש להם אותו חוש הומור מפותח, שיחות מלאות בדיחות נונסנס, קודים והווי שרק הם מבינים.

בפרלמנט של פרדי בכיכר הקומנדו, עם בוריקה – מין מאפה פריך ממולא בביצה מטוגנת – ישבו אביבה, פרדי, נכדו הקטן הקרוי על שמו ותמר זימט – חברתה הקרובה של אביבה – לשיחה מרתקת. הם הפליגו בזיכרונות: הראשונה שזכתה לשבחים מפליגים על עבודתה הנפלאה בלוד, הייתה לימור גבריאל, מנהלת היכל התרבות בלוד – "כל מה שהיא נוגעת בו, הופך מיד לפנינה" מעידה עליה אביבה, ופרדי מאשר. פרדי נזכר בחוג למשחק שהקים עם חני נחמיאס, בימים בהם היה מוציא לאור עיתון גם ברחובות, ואביבה סיפרה על אמנים רבים שהביאה ללוד לאורך השנים.

הנוסטלגיה זרמה: שולי נתן שרה להם בבריכה השכונתית הנמצאת בסמוך לביתה של אביבה ברעננה, אביבה סיפרה על מורשת ז'בוטינסקי, ועל כך שבילדותה גרה בנחלת ז'בוטינסקי, שלימים התאחדה עם בנימינה. פרדי הזכיר את בעלה ארז, קצין השלישות, שלמרות ההיכרות עם אביבה, לא עשה לו "פרוטקציה" בצבא. הצחוק הדביק את כולם, והמפגש הפך לחגיגה של זיכרונות וחברות אמיתית.

אביבה רוזנפלד – אישה של אור!

כאמור, אביבה נולדה בנחלת ז'בוטינסקי שהיום היא חלק מבנימינה, שירתה בצבא בשארם, והחלה את דרכה כמורה לשל"ח. במקרה, דרך קייטנה ביתית, נכנסה לעולם ייצוג האמנים. שולי נתן הייתה הראשונה, ובהמשך הצטרפו נחמה הנדל, דורון מזר, אושיק לוי, שולה חן ורבים אחרים.

היא זוכרת בעל פה כל תאריך, כל סיפור חיים, כל פרט קטן על האמנים שלה. היא מאמינה בהם ומדברת עליהם כאילו היו ילדיה. "אני לא יכולה לייצג מישהו שאני לא אוהבת", היא אומרת. "אם אין חיבור אמיתי – זה לא יעבוד."

מעבר להצלחה המקצועית, אביבה היא גם אישה של נתינה. במשך יותר מעשור הביאה תלמידים לפעילות התנדבותית במועדוניות לי דים ממשפחות מוחלשות, יחד עם אמנים שהגיעו לשמח את הילדים. היא אפתה פיתות על טבון, שרה איתם, והפכה את המקום לבית חם.

לוד – עיר של תרבות!

אביבה מספרת: "אני מאוד אוהבת את העיר לוד. יש בה אנשים חמים ואנושיים. תמיד כשאני באה ללוד אני נהנית מהחום, מהחברתיות, מהאיכותיות. ש לכם היכל מקסים ויצירתי, ולימור עושה עבודת קודש. יש לכם גם מקומון נפלא, בבעלותו של פרדי, ידידי הטוב מזה חמישה עשורים."

החיבור שלה לעיר, לפרדי ולחיי התרבות המקומיים, הוא עדות לכך שאביבה רוזנפלד היא לא רק אמרגנית – היא שגרירה של אור ואהבה.

כשאביבה פגשה את פרדי…

המפגש הזה בלוד היה הרבה מעבר לעוד ערב תרבותי. הוא היה מפגש של חברים ותיקים, של זיכרונות מתוקים, ושל אהבה לאנשים לאמנות. פרדי דבשה, עם הכריזמה המגנטית שלו, ואביבה רוזנפלד, עם הלב הענק שלה, הוכיחו שוב שהחיים הם חגיגה. וכשיש בהם חברות אמיתית, תרבות, והומור משובח – לא יכול להיות יותר טוב מזה.

לפני שהם נפרדים, אביבה מבטיחה לפרדי שהיא תחזור בקרוב ללוד, תאכל שוב עם פרדי את הבוריקה האהובה עליהם. היא גם הפצירה בו לבוא להתארח עם האישה והנכדים בבריכה השכונתית ברעננה, מנהג קבוע שהם מקיימים לאורך שנים. כי אצל אביבה, כל מפגש מסתיים בהבטחה לעוד חום, עוד חברות ועוד אהבה.