קטגוריה: חדשות רמלה לוד

אבי בן עמי ז"ל איננו!

לוד נפרדת מאבי בן עמי, האיש שמאחורי המותג האהוב "בן עמי ספורט", שהפך לסמל של נדיבות, מסורת ואהבת אדם!
לוד נפרדה לאחרונה מאחד האנשים שהטביעו בה חותם עמוק, אבי בן עמי ז"ל, האיש שהפך את המותג "בן עמי ספורט" לשם נרדף לאיכות, שירות וחום אנושי. במשך כארבעים שנה, מיום הקמת הקניון, היה אבי דמות מוכרת ואהובה ב'קניון לוד סנטר', שם קיבל כל לקוח בחיוך רחב, במילה טובה ובתחושת בית. לפני כחודש הלך לעולמו, לאחר מאבק ממושך שנמשך מאז האירוע המוחי הקשה שחווה לפני כשנתיים, בעת שהספיד את אחותו בשבעה שלה. הוא התמוטט דקות לאחר מכן, ומאז מצבו הידרדר.
אבי נשא עמו כאב כבד נוסף. לפני כשנה איבד את בתו האהובה, שירן שנאל, לאחר שנים של מאבק במחלה קשה. מותה הותיר בו חלל עמוק והמשיך לפגוע בבריאותו, עד שלא הצליח עוד לשוב לעצמו. למרות הכול, הוא המשיך להיאחז בחיים, במשפחה ובקהילה שאהבה אותו כל כך.
עוד לפני שהפך לסמל מסחרי בלוד, היה אבי דמות משמעותית בזירה הציבורית. בשנות השמונים שימש כעוזרו האישי של ישראל קיסר, יו"ר ההסתדרות, והיה מעורב בקבלת החלטות הנוגעות לעובדים ולחברות הגדולות במשק. הוא היה איש של אנשים, כזה שמבין לבבות לא פחות משהבין מערכות.
לאחר מכן פנה לדרך עצמאית והקים את "בן עמי ספורט", חנות שהפכה במהרה למוקד עלייה לרגל עבור אלפי תושבים מהאזור. אבי לא רק מכר נעליים וביגוד ספורט, הוא הלביש דורות של ילדים, ליווה משפחות שלמות, הכיר כל אחד בשמו וידע להעניק גם למי שלא תמיד היה בידו לשלם. רבים מספרים על תרומות שקטות, על מתן בסתר, על עזרה שניתנה בלי שאיש ידע, על לב רחב שלא ידע גבולות.
מעבר לעסק, היה אבי דמות מרכזית בבית הכנסת שבקניון לוד. הוא ניהל אותו ביד רמה, דאג לתפילות יומיומיות, לשיעורי תורה, לאיסוף צדקה ולחיזוק הקהילה. בית הכנסת היה עבורו שליחות, מקום שבו מצא משמעות עמוקה וחיבור לאנשים.
לפני כארבע שנים עבר להתגורר במודיעין, אך לוד נשארה בליבו עד ליומו האחרון. הוא המשיך להגיע, להיפגש, להתעניין, לשמור על קשר עם העיר שהייתה עבורו בית שני. תושבים רבים מספרים כי גם כשהתרחק פיזית, רוחו נשארה כאן.
אבי הותיר אחריו את אשתו המסורה אתי, שלושת ילדיו, נכדיו ונכדותיו, שממשיכים את דרכו ואת המותג "בן עמי ספורט", שנושא היום לא רק שם של עסק, אלא שם של אדם שהיה כולו לב, נתינה ומסירות.

לוד נפרדת ממנו בכאב גדול, אך גם בהכרת תודה על חיים שלמים של עשייה, אהבה ותרומה לקהילה.
יהי זכרו ברוך.

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר

יום הזיכרון לשואה ולגבורה-לזכור גם את יהודי אתיופיה מהמבט של אלמז זרו-חברת מועצת העיר לוד

יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום של התייחדות עם זכרם של ששת מיליון היהודים שנרצחו, אך גם יום של אחריות, להאיר פרקים שלמים מההיסטוריה שטרם קיבלו את מקומם הראוי בזיכרון הלאומי.
שני ספרים חשובים מבקשים לעשות זאת: ספרי "קפו קן (הימים הנוראים)", המתאר את תקופות שונות לאורך ההיסטוריה של יהודי אתיופיה ומתייחס לימים הנוראים של שנות הארבעים דרך עדויות ומסמכים נדירים שאליהם נחשפתי בזכות הסופר המוערך והמוכשר, דניאל בלטה, מהקולות הבולטים בספרות הישראלית, אשר כתב עד כה כ־30 ספרים ביניהם הספר החשוב והמדובר, "הגדעונים". דניאל הוא סופר שמקדיש את יצירתו לחשיפת ההיסטוריה של יהודי אתיופיה והנכחתה בתודעה הציבורית.
בספרי אני מביאה בין היתר מכתב היסטורי מרגש שכתבו מנהיגים רוחניים וחברתיים, ובהם סבא רבא שלי, ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל שעמד בראש ההנהגה הרוחנית באתיופיה בשנים 1963-1936. במכתבם פנו לקיסר היילה סלאסיי בבקשה לפעול למיגור האנטישמיות ולבלימת הפגיעה ביהודים. עדות חיה למאבקם של מנהיגי הקהילה על חיי אנשיהם ועל זהותם.
הסופר דניאל בלטה מזכיר כי השואה לא הייתה מוגבלת לגבולות אירופה בלבד. תחת הכיבוש האיטלקי באתיופיה (1936–1941), ובהשפעה ישירה של האידיאולוגיה הפשיסטית והנאצית, חוותה קהילת "ביתא ישראל" אפליה קשה, אלימות ורצח. חוקי הגזע שהוחלו ב1938 הובילו להדרה, לגירוש ולהרג של יהודים בכפרים שונים, לצד פגיעה רחבה בקהילה כולה.
לצד הכאב והאובדן, בלטה גם גבורה של יהודים שנאבקו, הגנו על קהילתם וסירבו להיכנע לרוח השנאה.
ההכרה ברצח יהודי אתיופיה כחלק בלתי נפרד משואת העם היהודי אינה רק תיקון היסטורי, אלא חובה מוסרית. ביום זה, עלינו להרחיב את גבולות הזיכרון, להכיר בכל הסיפורים ולוודא כי גם קולם של יהודי אתיופיה נשמע, נלמד ונזכר לדורות.

נתפלל להשבת היימנוט קסאו אל חיק משפחתה ובתפילה שנעמוד זקופים ואיתנים כעם בכל עת ושעה בהשגחת האל

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר

אריה לוי – צל"ש השבוע: עשייה יומיומית שמדברת בעד עצמה!

בחירתו של המשנה לראש העיר לוד, אריה לוי, לקבל את צל"ש השבוע אינה נובעת מאירוע בודד, אלא משורה ארוכה ומתמשכת של מקרים שבהם הוכיח פעם אחר פעם את מחויבותו המלאה לתושבי העיר. לוי, המכהן גם כחבר מועצת העיר והממונה על תחום הספורט ויו"ר ועדת ההנחות בארנונה, מבצע את תפקידיו בהתנדבות מלאה — אך נוכחותו בשטח מורגשת בכל שעה ובכל שכונה.

האירוע המרכזי שהוביל לבחירה – טיפול מיידי בגן שמעוני!
לאחרונה התקבלה תלונה על מצב ניקיון ירוד בגן שמעוני. לוי קיבל את הפנייה, הגיע למקום עוד באותו היום, לקח אחריות מלאה על הטיפול, ומאותו רגע — דואג באופן אישי לוודא מדי בוקר שהגן מטופל כראוי.
תושבים המעורבים במקרה מספרים כי "מרגע שהוא שמע על הבעיה, הכול זז. אין דחיות, אין תירוצים — רק פתרונות".

ובעוד אנו כותבים – נכנסת עוד הודעה שמחזקת את הבחירה!
תוך כדי כתיבת הכתבה התקבלה פנייה נוספת, הפעם מאם לילד בגן אחר בעיר, שהתלוננה על הזנחה במבנה. גם כאן, לוי פעל באופן מיידי: סיידים הגיעו למקום, קילפו את הקירות, צבעו מחדש ושדרגו את הגן בתוך שעות ספורות.
האירוע הזה, שהתרחש בזמן אמת, הוא עוד דוגמה לשגרה שמאפיינת את עבודתו — זמינות מלאה, תגובה מהירה ופתרון יסודי.

"תודה על מי שאתה ומה שאתה!"
תושבים רבים מביעים הערכה לפעילותו. אחד מהם כתב:
"תודה על מי שאתה ומה שאתה, המשנה לראש העיר אריה לוי."
המשפט הזה, שנאמר בעקבות האירועים האחרונים, משקף תחושה רחבה בקרב רבים שפנו אליו לאורך השנים.

עשייה רבת-שנים למען העיר!
לוי החל את דרכו בעיריית לוד בשנת 1988, ניהל את מוקד 106, ניהל רובעים בעיר, עמד בראש יחידת "אביב" להגברת הביטחון האישי, והיה שותף להקמת מועדונים לאזרחים ותיקים.
בשנת 2013 נבחר לראשונה למועצת העיר, ומאז נבחר שוב וממשיך לכהן בתפקידים מרכזיים.

הישגים בולטים בתחום הספורט
קידום קריית ספורט וקאנטרי-קלאב
הקמת שתי בריכות שחייה
קירוי מגרשי ספורט
בניית אולמות כדורסל סגורים
שיפוץ מגרשי כדורגל וכדורסל
מרכז טניס ארצי בחווה החקלאית
אירוח תחרויות בינלאומיות
פרויקט "מירוץ לוד"
שיפור פני העיר – תוצאות בשטח
הקמת ושדרוג כ-100 פארקים וגנים
התקנת מאות מוטמנים
החלפת אלפי עמודי תאורה חכמה
שדרוג מערך הניקיון
ריבוד עשרות קילומטרים של כבישים
הכנת תשתיות לעיר חכמה
סיוע לתושבים – בכל שעה
לוי ידוע בזמינותו הגבוהה:
מענה אישי 24/7
ליווי משפחות לקבלת הנחות בארנונה
סיוע לקהילות בבניית בתי כנסת
תמיכה במיזמי רווחה
עזרה לכל תושב, ללא הבדל דת, גזע או מין! יישר כוח!

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר

רמלה על מפת הדרך: נחנכה אבן דרך בפרויקט “הדרך לירושלים”

עיריית רמלה אירחה אירוע חגיגי ומרגש לציון חנוכת אבן דרך בפרויקט “הדרך לירושלים” , מיזם תרבותי ותיירותי בינלאומי המחבר בין ערים, קהילות ואנשים סביב חוויית העלייה לרגל לירושלים.

באירוע השתתפו ראש עיריית רמלה, נציגי משרד התיירות, נציגי עיריית רמלה ואורחים מהארץ ומהעולם. בין המשתתפים בלטה גם קבוצת צועדים אשר יצאה למסע רגלי מיפו לירושלים, ועברה דרך רמלה כחלק מהחייאת הדרך ההיסטורית.

מיכאל וידל ראש עיריית רמלה נשא דברים נרגשים ואמר:
“רמלה שמחה לארח את כל מי שמבקש להגיע לירושלים. לאורך ההיסטוריה, כל מי שהגיע לארץ ישראל ורצה לעלות לירושלים עבר דרך רמלה. אפילו נפוליאון בונפרטה עבר כאן. במשך שנים רבות, עד פתיחת כביש 1 בשנות ה-70, הדרך לירושלים עברה בלב העיר, ברחוב הרצל. רמלה הייתה ותישאר צומת מרכזית ואסטרטגית במדינת ישראל”.

יעל טרסיוק, שותפה מייסדת של “דרך העלייה לרגל לירושלים”, הוסיפה:
“דווקא בימים אלה אני מתרגשת במיוחד לחנוך את אבן הדרך ולציין את סיום סימון המסלול מיפו לירושלים. רמלה היא החוליה המחברת בין יפו לירושלים ומהווה מרכז של השראה ודוגמה אמיתית להכנסת אורחים ולעיר שמארחת עולי רגל. התאהבתי ברמלה ובתושביה, עוד לפני שהם מציגים את שמם, הם מציגים בגאווה שהם רמלאים, וגאוות היחידה הזו היא יוצאת דופן”.

עוד ציינה טרסיוק:
“לפני ארבע שנים יצאנו לדרך עם חזון ברור לאפשר לכל אדם, מהארץ ומהעולם, לעלות לרגל לירושלים תוך שהוא עובר מסע פנימי, פוגש קהילות ואנשים לאורך הדרך ומקיים שיח רב תרבותי. עלייה לרגל היא חוויה משמעותית, ורמלה מהווה דוגמה ומופת לאירוח אמיתי של עולי רגל. עד כה השתתפו במיזם למעלה מ-1,400 עולים לרגל משבע מדינות שונות, ואנו בטוחים שהמיזם ימשיך לצמוח ולהתפתח”.

פרויקט “הדרך לירושלים” מבקש לאפשר לכל אדם לצאת למסע רגלי אישי, פנימי ופיזי תוך חיבור בין תרבויות, קהילות וסיפורים מקומיים. המיזם כולל פיתוח תשתיות פיזיות ואנושיות לאורך הדרך, סימון שבילים, הקמת נקודות עצירה ואירוח, ושיתופי פעולה בין רשויות וגורמים שונים, מתוך מטרה לקדם תיירות בת קיימא וחוויית עומק של מפגש, זהות וחיבור.

בתוך המהלך הרחב, רמלה תופסת מקום ייחודי ומשמעותי במיוחד. העיר, ששימשה לאורך ההיסטוריה כשער מרכזי לירושלים וכנקודת מפגש בין עמים, דתות ותרבויות, ממשיכה גם היום לשקף את רוח הדרך, מרחב חי של רב תרבותיות, קהילה ושיח בין אמוני.

חנוכת אבן הדרך בעיר מהווה צעד נוסף בהפיכת “הדרך לירושלים” למרחב משותף, חי ונושם, המחבר בין עבר, הווה ועתיד ובין אנשים מכל קצוות העולם.

עדכונים שוטפים:*🎯

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו

https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,

צוות שישי בעיר

הלב עוד רועד, ההתרגשות עדיין באוויר, אבל לצד כל זה, יש גם אור גדול של ערבות הדדית שלא ניתן לתאר במילים.
מפקד תחנת משטרת לוד, מידד לביא: "אני עומד כאן נרגש. במהלך שנות שירותי ראיתי לא מעט מקרים, אבל את מה שקרה כאן, לא שוכחים. לראות מאות אנשים, מכל קצוות העיר , מתנדבים, כוחות ביטחון, יחידות חילוץ, תושבים, צעירים ומבוגרים, עוזבים הכול ויוצאים יחד לחפש, מתוך תחושת שליחות ואכפתיות אמיתית… זה לא מובן מאליו. זו לוד היפה, זו הרוח האמיתית של הקהילה שלנו. אני מצדיע לכל אחת ואחד מכם."
רינה, אמה של נטע: "אין לי מילים… אני עדיין נסערת, עדיין מתרגשת. לראות את כל האנשים, שלא מכירים אותנו בכלל, יוצאים בלילה, מחפשים, דואגים, מחבקים… זה נותן כוח שלא ניתן להסביר. הרגשתי שאני לא לבד לרגע. תודה לכם על הלב, על הנשמה, על התקווה שנתתם לנו. הצלתם לא רק את נטע, הצלתם גם אותנו."
תושבי לוד, מתנדבים יקרים, כוחות הביטחון, משטרת לוד, עיריית לוד, מנכ"ל העירייה, סגני ראש העיר, צח"ש גני אביב, כיתות הכוננות, וכל מי שלקח חלק, אתם ההוכחה לכך שבשעת אמת, יש כאן קהילה אחת חזקה, מאוחדת, עם לב ענק.
גאווה גדולה להיות חלק מכם 🤍

עדכונים שוטפים:*🎯

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו

https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,

צוות שישי בעיר

נזכור ולא נשכח!

לוד התייחדה עם זכר ששת המיליונים: טקסים מרגשים ועוצמתיים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה

תושבי לוד התכנסו השבוע לאירועי הזיכרון המרכזיים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנערכו ברחבי העיר בהשתתפות ניצולי שואה, בני משפחותיהם, ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, רב העיר, הרב שמעון מאיר ביטון, סגני ראש העיר יוסי הרוש, בני סיתאלכיל ואלוירה קוליחמן, חברי מועצת העיר, תלמידים ותושבים רבים.

הטקס המרכזי התקיים ביום שני, כ"ז בניסן תשפ"ו (13.4.26), בהיכל התרבות העירוני בלוד. הטקס נערך בסימן "המשפחה היהודית בשואה" בהנחיית בני פרינץ. בתחילת הטקס הודלקו 6 נרות זיכרון ונישאו דברים לזכר ששת מיליון היהודים שנרצחו בשואה.

ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, אמר בטקס:  "בטקס מרגש עד דמעות התייחדנו הערב עם זכר ששת מיליוני אחינו ואחיותינו היהודים שנרצחו בשואה האיומה על אדמת אירופה הנאצית, ובהם מיליון וחצי ילדים. מהצורר הגרמני – לצורר האיראני. גם היום, בתקופה המאתגרת שבה אנו חיים, יש מי שמבקש לכלותנו. אך היום העם היהודי אינו חסר מגן, יש לנו מדינה וצבא חזק שעומד איתן מול כל איום כדי להבטיח שלעולם לא יוכל עוד אויב להשמיד את העם היהודי" אמר ראש העיר וציין כי לפני שנה צעד עם סגניתו אלוירה קוליחמן במצעד החיים בפולין, בין אושוויץ לבירקנאו, "וכל צעד שם היה הבטחה אחת:" אמר, "שקולם של הנרצחים לא יישכח לעולם. נמשיך לזכור, נמשיך לעמוד זקופים ונמשיך לבנות את מדינת ישראל בגאווה ובאמונה. עם ישראל חי!"

בטקס השתתפו ניצולי שואה תושבי העיר, אנשי הנהלת העיר, נציגי תנועות הנוער ותלמידי בתי הספר, אשר נטלו חלק פעיל בקריאת קטעי זיכרון ובטקסי ההנצחה, להקת ספקטור דנסיג בקטעי ריקוד ותזמורת הנוער הסימפונית בניצוחו של מני מטלון. המשתתפים הביעו מחויבות להמשיך ולשמר את זיכרון השואה לדורות הבאים.

למחרת, ביום שלישי כ"ח בניסן תשפ"ו (14.4.26), נערך טקס נוסף לציון יום הזיכרון לקורבנות השואה מול אנדרטת "יד ושם" ברחבת בית העלמין הישן בלוד, בהשתתפות ניצולי שואה, ראש העיר, רב העיר, אנשי ציבור, נציגי העירייה ותושבים. 6 ניצולי שואה מדור ראשון ושני, הדליקו 6 נרות זיכרון ונאמרו תפילות "יזכור", "קדיש" ו"אל מלא רחמים" מפי החזן נעם רקובסקי, לעילוי נשמתם של הנספים.

הטקס בהנחיית דובר העירייה, יהורם בן ארוש, הסתיים בהנחת זרים, בשירת התקווה ובתקיעת שופר ע"י נתן פרוכטרמן.

בנוסף התקיים בעיר גם טקס הזיכרון "לכל איש יש שם",  במהלכו הוקראו שמות נספים על ידי חברי מועצת הנוער העירונית ונציגי אגף ההון האנושי בעירייה, ברחבת בניין עיריית לוד, רגע מרגש של הנצחה אישית, המעניק פנים ושם לקורבנות השואה, בשילוב שיח עדות של יוכי חזון.

אירועי הזיכרון בלוד נערכו ע"י אגף תרבות ואירועים בעירייה בניהולה של אורית עופר, בהשתתפות קהילת העיר, מתוך מחויבות עמוקה לשימור זיכרון השואה, להנצחת הקורבנות ולהעברת הסיפור והלקח לדורות הבאים.

דוברות המשטרה:

״לקחת אחריות על המעשים ולבחור בדרך אחרת״: בעקבות פרסום “מודעת אבל” על תלמיד שעבר חרם, שוטרי מחוז מרכז מתחנת רמלה ערכו פעילות ערכית בתיכון בבאר יעקב, לצד נקיטת הליך פלילי נגד המעורבים בחרם.

אתמול התקבלה תלונה על הפצת "מודעת אבל" לילד בן 13 תושב באר יעקב, ופתיחת עמוד בטיקטוק בשם "יהי זכרו ברוך" על מנת לפתוח בחרם כלפיו.

בתגובה לאירוע, הגיעו הבוקר שוטרי תחנת רמלה לתיכון בו לומד הילד הנפגע על מנת לחבק אותו ולהעביר מסר ברור בנושא. השוטרים עמדו בשער בית הספר עם כניסת התלמידים, שוחחו עם הילדים וליוו את הילד עד לכניסתו לכיתה.

לאחר מכן, קצין הנוער פקד ספי לובר, יחד עם רכזת המניעה רס"ל ירין קבסה, הרצו בפני כלל התלמידים על חומרת האירוע, הפן הפלילי שבו וההשלכות כלפי הילדים הפוגעים.

בנוסף לפעילות הערכית מתנהל הליך פלילי נגד שני חשודים במעורבות במעשים, שנעצרו אתמול ונשלחו למעצר בית.

מצ״ב תיעוד; קרדיט: דוברות המשטרה.

עדכונים שוטפים:*🎯

הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו

https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,

צוות שישי בעיר

"הֲרוּגֵי לוֹד, אֵין כָּל בְּרִיָּה יְכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּמְחִיצָתָן!"
(התלמוד הבבלי, מסכת בבא בתרא, דף י', ע"ב)

לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה תשפ״ו, אנו עוצרים מלכת, כדי לשאת מבט אל פניהם וסיפורם של עשרה מבני לוד שנפלו על קדושת החיים והארץ. העיר לוד, שידעה דורות של מסירות, התייצבה שוב ושוב בחזית ההגנה על המדינה – ובניה ובנותיה שילמו את המחיר היקר מכול.
במבט אל עשרת הסיפורים והתמונות שלפנינו, אנו מבקשים לא רק לזכור את שמותיהם, אלא גם את אור חייהם, את חלומותיהם שנגדעו ואת האהבה שהותירו אחריהם. זוהי מחווה של כבוד, של זיכרון ושל מחויבות – שלא יישכחו לעולם. יהי זכרם ברוך. ה' יקום דמם!

יצחק שנולד בי״א בכסלו תש״ז (4.12.1946) ועלה לישראל כילד, גדל בלוד והצטיין בלימודים, במנהיגות ובאהבת תרבות ורוח. הוא שירת כקצין שריון מוערך, ולחם במלחמות ישראל עד שנפל כמפקד פלוגה בקרבות הבלימה ברמת הגולן ביום י״א בתשרי תשל״ד (7.10.1973). יצחק, מהנדס כימי בתע״ש, הותיר אחריו אישה – ציפי שתבדל״א, המורה האהובה למתמטיקה בתיכון רמלה-לוד — בת והורים.

גרשון קופצ׳יק, שנולד בי״ג בסיוון תש״ך (8.6.1960) בלוד למשפחת ניצולי שואה וממייסדי העיר, גדל והתחנך בלוד והצטיין בפעילות חברתית, ספורטיבית וקהילתית. הוא שירת בחיל האוויר בתפקידי פיקוד ותחזוקה, התקדם במהירות בזכות מקצועיותו ומסירותו, ונפצע בתאונת דרכים קשה עד שנפטר מפצעיו ביום י׳ באב תשנ״ד (18.7.1994). גרשון, מפקד נערץ ואיש משפחה למופת, הותיר אחריו רעיה — יעל — שתי בנות, בן, הורים ושתי אחיות.

ניסים טולדנו, שנולד בח׳ בניסן תשכ״ב (12.4.1962) וגדל בקריית טבעון, הצטיין בלימודיו ובדרכו הצנועה והשקטה. הוא שירת כלוחם במשמר הגבול, מילא את תפקידיו במסירות והקים את ביתו בלוד, עד שנחטף בדרכו לבסיס ונרצח בידי מחבלים ביום כ׳ בכסלו תשנ״ג (15.12.1992). ניסים, איש משפחה מסור ואב לשניים, הותיר אחריו רעיה, שני ילדים, הורים ושתי אחיות.

אייל שלי, שנולד בי״ז בטבת תשל״א (14.1.1971) בלוד, גדל כילד מוכשר במיוחד בתחום האמנות והמוזיקה והצטיין בלימודיו ובפעילותו החברתית. הוא שירת בחיל הלוגיסטיקה בתפקידים טכניים בתחום האלקטרוניקה והמחשבים, וביום י״ט בתמוז תשנ״א (1.7.1991) נפל בתאונת דרכים בעת מילוי תפקידו ליד צומת אלון. אייל, אהוב משפחתו וחבריו, הותיר אחריו הורים, שני אחים: יורם ואבי, ואחות, מלכה יבדל"א.

יעקב אסל, שנולד בכ״ג בכסלו תשכ״ז (6.12.1966) בלוד, גדל והתחנך בעיר, הצטיין בלימודיו, התנדב בקהילה ונודע ברגישותו ובאהבתו הגדולה לאימו. הוא שירת בחטיבת גולני, התקדם לתפקיד רב-סמל פלוגתי, וביום ח׳ בתשרי תשמ״ט (18.9.1988) נפל בעת מילוי תפקידו בתאונה טראגית במאהל יחידתו סמוך לשכם. יעקב, בעל קול ערב ואהוב על חבריו, הותיר אחריו אב ואחד-עשר אחים ואחיות.

נולד בט״ו בניסן תש״ה (29.3.1945) באלג׳יריה. גדל בלוד והיה שוער מצטיין בהפועל לוד. בשנת 1973 שיחק עם הפועל י-ם בגמר גביע המדינה מול "הכח ר"ג". יהודה עלה לשחק למרות פציעה בכף ידו. הפועל י-ם ניצחה וזכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה. יהודה נבחר לשחקן המצטיין. שירת בחיל האוויר ולאחר מכן בחיל השריון במילואים, וביום י״ט בשבט תשמ״ה (10.2.1985) נפל בהתפוצצות מוקש במהלך שירות מילואים. יהודה הותיר אחריו רעיה, שתי בנות, בן, 4 אחים ואחות.

אורי נולד בב׳ בכסלו תשט״ו (29.11.1954) ברחובות וגדל בלוד, היה ספורטאי מצטיין ברמה ארצית בהתעמלות קרקע ומדריך ספורט אהוב בקהילה. הוא שירת בחיל החימוש ובמילואים בחיל השריון, וביום י״ט בסיוון תשמ״ב (10.6.1982) נפל בקרב בלבנון במלחמת שלום הגליל סמוך לכפר ליביה. לזכרו התקיים מדי שנה בלוד "טורניר אורי" בקט-רגל, שיש כוונה לחדשו בקרוב. הותיר אחריו רעיה, שתי בנות, הורים ושני אחים.

רחל אלתר, שנולדה בב׳ בתמוז תש״ב (17.6.1942) גדלה והתחנכה בעיר והצטיינה בלימודיה. היא שירתה בצה״ל משנת 1961, הצטרפה לקבע והגיעה לדרגת רב-סמל, וביום כ״א באב תשכ״ו (7.8.1966) נפלה בעת מילוי תפקידה. כמה חדשים לאחר נופלה, סידרה יחידתה חדר-תרבות בבסיס, וקראה את שמו "בית-רחל". עיריית-לוד, אשר אימצה את הבסיס, קראה רחוב מרחובותיה על-שם רחל. היא הותירה אחריה הורים ומשפחה אוהבת.

מולטו-אשר גדעון, שנולד בכ״ח בטבת תשל״ו (15.1.1976) באתיופיה ועלה לישראל עם משפחתו בשנת 1992, היה צעיר צנוע, שקט ומסור למשפחתו. ניחן ברצון עז לשרת כלוחם ולהגן על המדינה. הוא שובץ בפלוגת ההנדסה של חטיבת הנח״ל, הצטיין בנחישות, ברוח טובה ובאהבת חבריו, וביום כ״ח בשבט תשנ״ז (4.2.1997) נפל באסון המסוקים בשאר ישוב, יחד עם שבעים ושניים לוחמים נוספים. מולטו, שהיה בן 21 בלבד, הותיר אחריו הורים, אח ואחות. לזכרו הוקם בית כנסת בלוד.

אבי נולד בה׳ בשבט תשי״א (12.1.1951) בלוד, היה תלמיד מחונן ומבריק, איש ספר ומוזיקה, פעיל חברתי ואהוב על מוריו וחבריו. הוא שירת כקצין בחיל השריון, הצטיין בכושר סבל, מסירות ומנהיגות, וביום ט״ז בתשרי תשל״ד (12.10.1973) נפטר מפצעיו לאחר שנפגע קשה בקרב בציר חמדיה במלחמת יום הכיפורים. אבי, מורה לפיזיקה ובעל אוהב. תלמידתו כתבה, כי אף שהכירו אותו זמן קצר, אישיותו כבשה את הלב מיד ונותרה חקוקה בהם לעד. הותיר אחריו אישה, הורים, שני אחים ואחות.

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/CEVHvxUYCNrHUzlQ55jGZO?mode=ac_t

בברכה,
צוות שישי בעיר