ביעור הרע מקרבנו וקירוב הטוב אל קרבנו

מהמבט של אלמז זרו-חברת מועצת העיר לוד

ההכנות לקראת חג החירות הן הכנות שממחישות את עבדותנו בימים שלקראת, רגע לפני יציאתנו לחירות. רובנו עסוקים בנקיונות הבית בצורה יסודית, עוברים על כל פינות הבית, מפנים את הישן ומתכוננים לבואו של החדש. יש כאלה שבימים אלו מעדיפים לברוח מעבדות שכזו ולהגיע אל שולחן החג בני חורין, האמת היא אם היה מטה קסם שכזה כולנו היינו מאמצים זאת. חג הפסח מבטא את יציאתם של בני ישראל ממצרים, היציאה החפוזה שציידה את דרכם במצות והאמונה באל שיביאם אל ארץ ישראל, אותה אמונה שארכה 40 שנה במדבר עד לכניסתם.
בפרשת בא כתוב: "שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּל־אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד־יוֹם הַשְּׁבִעִי". המצווה לאכול מצות והאיסור לאכול חמץ יש בו מעבר לאיסור החומרי, אנו טרודים בנקיונות ובביעור החמץ מקרבנו, כאשר נדרש מאיתנו באותה מידה אם לא יותר לבער את הרע מקרבנו, להרחיק את התכונות הרעות ואת עצות אחיתופל שמקיפות אותנו כל ימות השנה ואנו מוצאים את עצמנו נכשלים או עומדים איתנים במבחן התוצאה.למגר מתוכנו את השנאה, את הפילוג, את העין הצרה ואת הפגיעה בכבודו ובנפשו של האחר וכמה עדינה היא נפש האדם שמייחלת שלווה ושלום בקרבה. עלינו להשתדל ולהתאמץ בכל שעה ויממה לקרב את הטוב אל קרבנו וכך נפיץ הטוב שיגבר על הרע בעולמנו.
מאז ה-7 באוקטובר אין תחושת חורין בקרבנו, כולנו עבדים של מציאות הזויה ומלחמה שנכפתה עלינו בעל כורחנו, גם מדינתנו בחזקת עבד שהנהגתו משוועת לחירות כאשר שלשלאות טרור אוזקות את רגליו.
פעמים רבות אני תוהה כיצד סבא רבא, ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל היה רואה את תקופתנו בעיניו, בעיני צדיק ומנהיג רוחני שהענווה הייתה חלק משמעותי מאופיו ואז נזכרתי בתמונה שצולמה בתקופתו, בכפר אמבובר, כפר יהודי שייסד יחד עם יהודים טובים כדי להתרחק מהטומאה שהביא עמו השלטון האיטלקי באתיופיה, חיילים שפלשו אל אזור אזזו שם התגורר סבא רבא ומשפחתו ובראותו את התנהגות החיילים האיטלקים החליט שעליהם לעזוב למקום בו יוכלו לקיים אורח חיים יהודי ולא לבוא לידי עבירה. אל בית הכנסת אותו בנה בכפר אמבובר ב-1936 נהגו להגיע חוקרים רבים ושליחי הסוכנות היהודית כדי לחקור מקרוב את אורח חייהם של יהודי אתיופיה ובאחת הפעמים בביקורו של ד"ר סיימון הוענקו לסבא רבא זצ"ל ולקס שלצדו חבילת מצות ובקבוק יין מארצות הברית בחג הפסח.
אם סבא רבא שלי היה נוכח בתקופתנו היה מבקש לכנס את כל הציבור ואת משפחות החטופים, יחד עם קסים מכל הארץ ולקיים תפילות וצום עד לשובם, זו אמונה של מנהיג רוחני והלוואי והייתה בנו האמונה יותר ממה שאנו נותנים לה מקום בחיינו.
בפתח חג החירות מאחלת לכולנו חירות הגוף והנפש, כפי שהשתחררו בני ישראל מכבלי עבדות מצרים כך מייחלת שנשתחרר מכבלי המלחמה לחירות , שחטופינו השבויים בעזה ישתחררו ויצאו לחורין. חג פסח שמח וכשר לתושבי לוד, לאזרחי ישראל ולכל מי שמאמין בחופש ובחירות לכל.
כולי תפילה לשובה של היימנוט קסאו בת העשר שנחטפה מביתה.
שבת שלום🌷

בתמונה הראשית: מתוך הספר The story of the Falashas/Simon D.messing
משמאל: ליקה כהנת קס טואבה מלקו זצ"ל. באמצע: ד"ר סיימון, חוקר. מימין קס שזהותו טרם נודעה.

עדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/HtDIwgScwIm5XpuS4CvmXU

בברכה,
צוות "שישי בעיר"