ב"ה

פרשת וארא

הבטחה זה הבטחה

לאחר שבסוף הפרשה הקודמת זועק בטענה אמיתית משה רבינו אל הקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה!" – באה תשובת הקב"ה למשה בתחילת פרשתנו: "וארא אל אברהם, אל יצחק ואל יעקב בא-ל ש-די, ושמי ה' לא נודעתי להם. לכן אמור לבני-ישראל אני ה', והוצאתי אתכם… וידעתם כי אני ה'".

הכוונה הפשוטה של הדברים היא, שהקב"ה מרגיע את משה רבינו שלא ידאג שמא הקב"ה לא יקיים את הבטחתו לגאול את בני-ישראל, והקב"ה מודיע לו, שעכשיו הגיע הזמן לקיים את הבטחתו לאבות. אולם לכאורה עדיין לא מובנת ההקדמה, שנראה כי היא ממעטת בערכה של ההבטחה לאבות ("ושמי ה' לא נודעתי להם").

התגלות חלקית לאבות

דבריו אלה של הקב"ה הם תשובה לשאלתו של משה, מדוע צריכים בני-ישראל לסבול כל-כך בגלות מצרים. הקב"ה, בתשובתו, אינו מסתפק בעצם ההודעה על הגאולה הקרובה, אלא מסביר את סיבת הצרות הנוראות של הגלות.

זה מה שאומר הקב"ה למשה: "וארא אל אברהם וגו'" – אמנם התגליתי אל האבות, והם זכו לגילוי שכינתי, אבל היה זה רק ב"א-ל ש-די" – התגלות מוגבלת ומצומצמת. ידוע, ששם 'ש-די' הוא ממשמעות "שאמרתי לעולמי די"; כלומר, הגבלה וצמצום של האור האלוקי כפי שהוא מצתמצם במציאות העולמות. זה הגילוי שזכו לו האבות, גילוי מוגבל ומצומצם, ואילו "שמי הוי'ה לא נודעתי להם" – הם לא זכו להתגלות הבלתי-מוגבלת שמתבטאת בשם הוי'ה. שם העצם שמבטא את האלקות שלמעלה מהעולמות.

גלות מצרים כהכנה למתן תורה

אולם עתה עומדים בני-ישראל לזכות לגילוי הגדול של שם הוי'ה – "וידעתם כי אני הוי'ה", ולכן יש צורך לעבור את קשיי הגלות. כדי לזכות להתגלות כה עצומה, שאפילו האבות לא זכו לה, עליהם לעבור את ההכנה המיוחדת של הגלות.

גלות מצרים הייתה שלב מקדים למתן-התורה על הר-סיני, כפי שאמר הקב"ה למשה: "בהוציאך את העם ממצרים, תעבדון את האלוקים על ההר הזה". כל התכלית של הגלות הייתה לאפשר את ההתגלות הגדולה בהר-סיני. לכן כדאי היה לסבול את סבל הגלות, ובלבד לזכות להתגלות של הקב"ה בכבודו ובעצמו – "וידעתם כי אני הוי'ה". שכל ישראל זוכים להכיר במציאות האלוקית שלמעלה לגמרי ממציאות העולם והיא היא הבוראת ומחיה את העולמות כל רגע מחדש מאין ליש.

אמת = בלי שינויים

ייחודו של שם הוי'ה הוא בכך, שהוא מוגדר כ- המידה ה'אמיתית' של הקב"ה. אמת במהותה אינה משתנית. על-כן דברים שנובעים מהתגלות שם הוי'ה הם נצחיים ובלתי-משתנים, כפי שנאמר: "אני הוי'ה לא שניתי".

גם בעבודתו האישית של כל אדם וב'יציאת מצרים' הפרטית שלו – יציאה ממצרי הגוף והיצר הרע- עליו לחתור למידה האמיתית – לדברים קבועים ובלתי-משתנים. המבחן האמיתי שאדם צריך להציב לעצמו הוא, אם מעמדו הרוחני יש בו קביעות שלמעלה משינויים, שאז זו הוכחה שהגיע לדרגה אמיתית בעבודת-ה'. רק כאשר מגיעים לכך, יודעים שיצאנו באמת מ'מצרים'. ואפשר להתקדם לדרגא נעלית יותר.

יהי רצון שנזכה בקרוב ממש שהקב"ה ימלא את הבטחתו ע"י כל הנביאים ,ויגאל אותנו ואת כל העולם כולו ע"י משיח צדקנו. וזריזין מקדימין. (מתורתו  של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח)

שבת שלום ומבורך

הרב יחיאל עמר בית חב"ד לוד-רמות

לעילוי נשמת אבי ומורי הכ"מ-שלום בן שלמה עמר ז"ל

הדלקת נרות   16:46

יציאת השבת  17:43

לעדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/HtDIwgScwIm5XpuS4CvmXU

בברכה,
צוות "שישי בעיר"