ב"ה

                                                  פרשת תולדות

פעם שאלו את רבי זושא מאניפולי: "איך אפשר לומר ליהודי שאין דבר שהוא בלתי אפשרי עבורו?"

השיב רבי זושא: "אם הקב"ה יכול היה לברוא את העולם מאין ליש, ודאי שהוא יכול לעזור לך להפוך את ה'לא יכול' שלך ל'יכול'!" ,אצל יהודי, כשהוא מחובר לקב"ה, אין מגבלות אמיתיות .

"ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק"

הפסוק הפותח את פרשתנו מעורר את תמיהתם של פרשני התורה. בפסוק נאמר: שואלים פרשני התורה: לאחר שכבר נאמר שיצחק הוא בן אברהם, לשם מה מוסיפה התורה ואומרת "אברהם הוליד את יצחק"?

"מה יאמרו ליצני הדור"

רש"י מביא את התירוץ המופיע בגמרא ובמדרש: "על-ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם, הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק. לפי שהיו ליצני הדור אומרים – מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם. והעידו הכול – אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק". לפי פירוש זה בא הפסוק לציין לפנינו את ההוכחה החד-משמעית שיצחק אכן היה בנו של אברהם, שכן מראה פניהם היה דומה להפליא, עד שהכול ראו כי "אברהם הוליד את יצחק". מדרש נוסף מסביר זאת בדרך אחרת: "יצחק נתעטר באברהם ואברהם נתעטר ביצחק". כלומר: התורה מבקשת לומר, כי יצחק היה מציג את עצמו כ"יצחק בן אברהם", מכיוון שהתפאר באברהם אביו; ואילו אברהם היה מתפאר בבנו יצחק – "אברהם הוליד את יצחק" -יצחק בני הוא…

 תורת חיים הוראה בחיים

 התורה, כידוע, אינה ספר מעשיות. כל דבר שהיא מספרת אמור לשמש הוראה ולימוד לדורות הבאים, ובמיוחד סיפורי האבות, שעליהם אמרו חז"ל: "מעשה אבות סימן לבנים". מהי אפוא ההוראה שעלינו ללמוד משני פירושים אלו? ישנו מכנה-משותף לשני הפירושים: שניהם עוסקים בדברים שאינם יכולים להיות מובנים בדרך הטבע. סיפור לידתו של יצחק הוא נס נפלא ביותר. על-פי דרך-הטבע לא היו אברהם ושרה יכולים עוד ללדת ילדים. לא רק מבחינת גופם הגשמי היה הדבר בלתי-אפשרי, כדברי חז"ל, אלא גם המזלות העליונים הראו שאין להם כל אפשרות ללדת בן(עד כדי כך שהקב"ה היה צריך לומר לאברהם "צא מאצטגנינות שלך"ואברם לא מוליד אך אברם בתוספת ה' מוליד וכן שרי בהחלפת הי' ל-ה' מולידה. גם העובדה שאברהם היה יכול להתפאר בבנו, אינה יכולה להיות מוסברת באופן פשוט וטבעי. הלוא אברהם היה מושלם במידותיו ("אחד היה אברהם"), וקשה להעלות על הדעת שלמות גדולה עוד יותר. במיוחד כאשר מדובר בהשוואה לעומת הדור הבא, שמטבע הדברים אמור להיות נחות יותר מהדור הקודם, שכן יש ירידת דורות. והנה במקרה זה, למרות גדולתו המופלגת של האב, עדיין יש לו במה להתפאר בבנו.

 אין בלתי-אפשרי אצל יהודי

 זוהי אפוא ההוראה שאנו יכולים להפיק מעניין זה עם אברהם אבינו: אל לנו להתפעל יתר על המידה ממגבלות הטבע. לגבי יהודי אין דבר שהוא בלתי-אפשרי, לא רק במישור הרוחני, אלא גם במישור הגשמי. הואיל והיהודי קשור בקשר עצמותי עם הקב"ה, אין לו שום הגבלות ובכוחו לעשות גם את הדברים המופלאים ביותר, בגשמיות וברוחניות. אם יהודי מעורר את כוחותיו הנשמתיים ויוצא מהנחה בסיסית איתנה, שכל ההפרעות של הגוף והנפש הבהמית אין בכוחן למנוע ממנו לעשות את רצון קונו(הקב"ה) – כי אז הוא מתעלה לגמרי מעל מגבלות הטבע, ויכול לחולל 'ניסים' הן בעניינים רוחניים והן בעניינים גשמיים ,כפי שיהיה בקרוב בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.(מתורתו של הרבי מליובאוויטש מלךהמשיח)

שבת שלום ומבורך הרב יחיאל עמר בית חב"ד לוד ,רמות.

הדלקת נרות  16:18

יציאת השבת  17:15

לעדכונים שוטפים:*🎯
הצטרפו לקבוצת הווטסאפ שלנו
https://chat.whatsapp.com/HtDIwgScwIm5XpuS4CvmXU

בברכה,
צוות "שישי בעיר"