מצדיעים לגיבור ישראל

מצדיעים לגיבור ישראל

במרכז אירועי הזיכרון בלוד הייתה השנה הצדעה לנוה לקס, לוחם סיירת מטכ"ל הראשון בלוד שנפל בקרב גבורה בבארי

אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות השנה נפתחו השנה בלוד ערב לפני כניסת היום המקודש, בהיכל התרבות העירוני התקיים ערב "שרים וזוכרים" עם הזמרת המיתולוגית נורית גלרון, בליווי תזמורת הבוגרים, מקהילות ומיוזילוד, במרכז האירוע עלו לבמה עפרה ונועם לקס, תושבי העיר שבנם סגן נוה לקס הי"ד נפל בקרבות בבארי בבוקר שמחת תורה אחרי קרב עיקש בו הציל תושבים רבים בקיבוץ.

השפה של הנפש
"נוה התחנך פה בתזמורת" סיפרה בערב המרגש אימו, עפרה, "הוא למד להיות חלק מקבוצה גדולה והוא גם עשה פה הרבה שטויות וצחוקים והכיר פה חבר'ה מאד מגוונים, זה דברים שהוא הכיר מפה. אחרי זה הוא למד במיוזיקלוד לנגן על פסנתר, וממש נפתח לו הראש לסגנונות מוזיקה שונים, מפה הוא ספג את האהבה למוזיקה שהייתה בשבילו שפת הנפש. הוא היה חוזר מהצבא, זורק את התיק, רץ לפסנתר ומנגן ומחכה שתצא השבת לחזור ולנגן עליו. דרך הפסנתר הוא דיבר, דרכו הוא חשב ושם הוא פרק את התחושות שלו. הוא בורך בהרבה כשרונות והרבה שכל, הוא היה מחונן, מעמיק, עם זיכרון טוב והרבה כרזימה, והוא כל הזמן רצה לתקן את עצמו. נוה מאד אהב את העיר הזאת, והוא למד לדבר עם אנשים ולראות אותם בגובה הלב. כשהוא הלך יותר מאוחר למכינת עין פרת הוא חזר ואמר 'אמא כולם נראים אותו דבר, איפה הגיוון שאני רגיל אליו?' הוא לא הפסיק להתנדב ולתת וכל הזמן חשב על האחרים, שלא יחסר להם אוכל לחג, ודאג להעביר הרבה ערכים. הוא התנדב גם ב'שמחה לילד', הוא תמיד התסכל גם על החניכים שלו וגם של האחרים ובדק מי מהחניכים לא תמיד משתלב ומתחבר".

רץ להציל חיים
גם אביו של נוה, נועם סיפר באותו ערב מיוחד ומרגש על נסיבות קרב הגבורה בו בנו נפל "ביום זה באה לידי ביטוי אישיותו של נוה, חבריו ומפקדיו מספרים על נוה רציני ונחוש, מבין את גודל השעה, נוה מגיע ליחידה, ממהר להתארגן, חד ומפוקס, נחוש אלי קרב ורגוע גם יחד. הוא מסרב ללכת לחמ"ל המפקדים ויוצא לדרך לכיוון הכללי: העוטף. הכוח בו היה נתקל במחבלים בכמה מקרים ובמשך שעות מנסה להגיע לקיבוץ בארי. נוה נלחם ומפעיל אמצעים מיוחדים שעוזרים לכוח להתקדם ולחסל מחבלים, הכל בקור רוח. נוה שהיה גם חובש, משובץ להיות בפינת פינוי הפצועים אך מבקש להצטרף לכוח הלוחם שנכנס לשכונות עם הקרבות הקשים בבארי. אי שם במקום שנראה לקוח ממציאות אחרת, לשכונה שלווה בקיבוץ ישראלי שכל תושביה נרצחו או נחטפו, כאשר כדורים וטילים נורים מכל עבר, מתחיל קרב מול 250 מחבלי חמאס. הם עוברים מבית לבית ומעבירים את האש ותשומת הלב של המחבלים מהאזרחים אליהם החיילים. נוה אמנם נהרג, אך הכוח השיג את מטרותו במשימה.

המחבלים נעצרים ומחוסלים. כהוריו של נוה אמרנו למפקדיו – אנו חושבים שאם היחידה הייתה מחליטה לא להיכנס לקיבוצים ונוה לא היה נהרג – בסוף היום הוא היה מחזיר את המפתחות ומבקש לעבור ליחידה אחרת. ברור לנו שכך הוא הרגיש וכך אמר לחברה שלו באותו בוקר.
נוה לקס הינו לוחם סיירת מטכ"ל הראשון מהעיר לוד, אך כפי שסיפרו הוריו ורבים מחבריו נוה היה "אגדה" עוד לפני גיוסו לצה"ל. הוא התנדב בשורת מסגרות התנדבויות וחברתיות בלוד. היה מדריך בולט בסניף בני עקיבא בעיר והשתתף ביוזמות רבות.
בימי 'שומר החומות' כאשר בתוך העיר התחוללה אינתיפאדה נוה עזב את לימודיו במכינה ומיהר להגיע לעיר לסייע לכל דורש, הוא הקים חמ"ל סיוע למי שנקלע למצוקה בעקבות מתקפת הטרור הקשה וברוח התנדבות זו המשיך במיונים לסיירת מטכ"ל.

אהב את לוד
בהלווייתו של נוה, שנערכה בבית העלמין בלוד סיפר גם ראש העיר יאיר רביבו על היכרותו האישית עימו "לפני מספר חודשים הגעת אליי להרצאה עם הצוות שלך, ביקשת שאדבר על מנהיגות בעיר מורכבת ועל החזון שלי לעיר. היית כל כך גאה להציג להם את עיר ילדותך. עיר מיוחדת שיודעת לייצא בני נוער מיוחדים שגאים בה. אותם בני נוער שלפני כמה דקות יזמו מצעד דגלים מרגש לכבודך, בדיוק כפי שאתה יזמת ביום הזיכרון בקורונה, כשארגנת עשרות בני נוער לעמוד בצמתים עם דגלים לכבודם של חללי מערכות ישראל. בסיום המפגש עם הצוות הצטלמנו. הסתכלתי אמש שוב בתמונה. היית בקצה התמונה מימין, בקצה משמאל היה הלוחם אדיר גאורי הי"ד, שנפל יחד איתך בקרב. האחרונים להצטלם בחזית התמונה, הראשונים להסתער קדימה בקרב. ערב שמחת תורה, רקדת בבית הכנסת ניסן של חב"ד, על אף שהוא רחוק מהבית שלכם, כי ידעת שאין על הניגונים והריקודים של חב"ד. המתפללים שם סיפרו לי הבוקר שהיית באורות גדולים ובאושר עילאי. אחרי 12 שעות כבר היית בדרך להציל חיים. לא נמסרו לנו הרבה פרטים, אבל אין לנו ספק שמיד הסתערת להציל חיים של חיילים ואזרחים, ושילמת בחייך. בעוד חודש הייתם אמורים, אתה ויעקב הבן שלי, שייבדל לחיים, להיות המלווים של אלקנה חברכם לחופה. יעקב ב"ה התחתן, עכשיו אלקנה, ואתה היית אמור להיות השלישי, יחד עם שני, שאותה אהבת יותר מכל. אתה תשגיח ותקפץ מלמעלה, ואני בטוח שתמיד תהיה שמח בחתונות של חבריך ואחיך. כזה היית. העיקר שטוב לזולת, אני כבר אסתדר".