רמלה הסיפור שלא נגמר

רמלה הסיפור שלא נגמר

מה גילה מנהל התיירות ברמלה, רון פלד עת שקרא את הספר "פני ים המלח" של הסופר חיים גור"? בפוסט מפתיע שפרסם רון פלד הוא משתף כי בשנת 1848 הגיע המשלחת האמריקאית הראשונה אי פעם לחקור את גובה פני ים המלח. בסוף מסעה כשהגיעה לירושלים, ירדו ליפו דרך רמלה. ושם ארע אירוע היסטורי/היסטרי.

כך כתב מנהל המשלחת, וִילְיָאם פְרַנְסִיס לִינְטְש, הראשון ששרטט מפה מדויקת ומפורטת של נהר הירדן וים המלח, שגם מסתבר שהקדים את הרצל בכמעט 50 שנה:

"העיירה רמלה, היושבת במישור, יש בה מגדל, צריחים, חורבות ועצי דקל, ונראתה כעיירה מזרחית יותר מכל עיירה אחרת שראינו עד כה בארץ-ישראל. לפי המסורת הנוצרית, חצו את המישור הזה בלילה בעת שברחו למצרים, הבתולה מרים, בנה התינוק ישוע ויוסף הנגר.

כאשר הגענו לרמלה היו לנו קשיים רבים לנוע סביבה, בשל משוכות הצבר הגבוהות והבלתי עבירות. לבסוף הגיע סדן הקונסול שלנו והנחה אותנו סביב אל הקצה הצפוני של העיירה, מקום שם עלינו על דרך יפו. זה המקום היחיד בכל ארץ ישראל שהתורכים מתירים להניף בו את דגל ארצות הברית. יש סביב העיירה חורשות זיתים רבות ועצי ברוש רבים ועבר לה משתרע מישור נאה, תחום בהרים מצד אחד ובים התיכון מצד שני.

משערים שרמלה היא הרמָה שבמקרא, המקום בו שפט שמואל את העם ובו התכנסו זקני העם תבעו להמליך עליהם מלך. עכשיו יש בה מנזר גדול שאומרים שבנה אותו פיליפ הטוב, דוכס בורגונדיה."

לינטש שהיה ככל הנראה הראשון אי-פעם להניף את דגל ארה"ב בארץ הקודש, ככל הנראה ברמלה (או בים המלח), קינח במשפט הבא:

"הלוואי יהיה דגל זה חלוץ תחייתהּ של אומה שעתה היא חסרת אונים!" -ויליאם פראנסיס לינטש, 1848

בצילומים/ציורים מתוך הספר, לינטש ושתי סירותיו בנהר הירדן ובים המלח, "פאנִי מייְסון" (Fanny Mason) עשוייה מנחושת, והשנייה עשויה ברזל – "פאנִי סְקִִינר" (Fanny Skinner).