כשהתותחים רועמים, המוזות שותקות והבחירות נדחות!

דחיית הבחירות המקומיות שנועדו להתקיים בסוף החודש

משרד  הפנים הודיעה לפני מספר ימים על דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות בשל מצב המלחמה.

היקפה ומשכה של מלחמת "חרבות ברזל" טרם התבררו, אולם משרד הפנים כבר פרסם תזכיר חוק שמבקש לדחות את הבחירות המקומיות, שתוכננו ל-31 באוקטובר 2023, ל-30 בינואר 2024. אילו אתגרים ודילמות מעלה דחיית הבחירות ומהן ההצדקות למהלך?

האם יש תקדימים לדחיית הבחירות המקומיות בישראל?

כן. הדוגמה הבולטת ביותר לדחיית הבחירות בכל הרשויות בשל מצב מלחמה, זמן קצר יחסית לפני שהיו אמורות להתקיים, התרחשה במלחמת יום הכיפורים: באותה העת הבחירות המקומיות והבחירות הארציות נערכו באותה העת (הדבר השתנה החל מהבחירות המקומיות בשנת 1978). מועד הבחירות הרשמי היה 30.10.1973, אך בשל מלחמת יום הכיפורים, שפרצה ב-6.10.1973, הוחלט על דחיית מועד הבחירות בחודשיים, לתאריך 31.12.1973. כיוון שהיה מדובר גם בדחיית הבחירות לכנסת, נחקק לצורך כך חוק מיוחד: חוק הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות תשל"ד-1973.

באשר לבחירות הארציות, הרי שגם הבחירות הראשונות בישראל נדחו בשל מצב מלחמה. בהכרזת העצמאות נקבע כי השלטונות הנבחרים של המדינה והחוקה ייכונו לא יאוחר מה-1.10.1948, אך בשל המלחמה נדחו הבחירות פעמיים, עד שהתקיימו בינואר 1949. נקווה שמצב כזה לא יחזור גם במלחמה הנוכחית.

מקרה אחר של דחיית בחירות שקשור למצב מלחמה התקיים בעקבות מלחמת שלום הגליל (1982). הבחירות המקומיות הראשונות שהתקיימו בנפרד מהבחירות לכנסת נערכו בנובמבר 1978, ועל פי החוק דאז הבחירות הבאות היו צריכות להיערך לאחר ארבע שנים, בנובמבר 1982. בעקבות מלחמת שלום הגליל שהחלה ביוני 1982, קודמה בכנסת חקיקה בהוראת שעה שבה נקבע שהבחירות יידחו בשנה (לאוקטובר 1983), וכן נקבע שגם הבחירות העוקבות יתקיימו לאחר חמש שנים (1988).  לאחר מכן אומצה הוראת שעה זו באופן עקרוני, כך שעד היום הבחירות לרשויות המקומיות נערכת אחת לחמש שנים. חשוב לציין שאף שהעילה הרשמית הייתה המלחמה, הועלו גם טענות כי יש לכך סיבות פוליטיות, והיו חברי כנסת וראשי רשויות שהתנגדו לחוק. בפועל, המלחמה הסתיימה בסוף ספטמבר, למעלה מחודש לפני מועד הבחירות הראשוני.

מקרה נוסף של דחייה גורפת של הבחירות לרשויות המקומיות התרחש במועד הבחירות העוקב, אך לא בשל מצב מלחמה. בחירות אלו היו אמורות להתקיים בתאריך 1.11.1988, אך משום שהבחירות לכנסת ה-12 נקבעו גם הן לאותו תאריך, נדחו הבחירות המקומיות בארבעה חודשים והתקיימו ב-28.2.1989.

מהן ההצדקות לדחיית הבחירות הקרובות?

עדיין לא ידוע מה יהיה היקף ומשך מלחמת "חרבות ברזל", אבל נראה שיש סבירות לא מבוטלת שהיא תימשך שבועות ספורים – כלומר, לא תסתיים לפני מועד הבחירות ב-31.10.2023. ברור שאם ביום הבחירות תהיה ישראל נתונה עדיין במצב מלחמה, אי אפשר יהיה לקיימן – הן בשל הסכנה הביטחונית שבהתאספות האזרחים באזורי הקלפיות תחת איום הטילים, הן משום שרבים מבעלי זכות הבחירה יהיו בשירות מילואים.

אפילו אם המלחמה תסתיים מהר יחסית, כלומר איום הטילים יוסר ואנשי המילואים ישוחררו, הרי שתיגרם פגיעה קשה למערכת הבחירות: הקמפיינים של הרשימות והמועמדים השונים מושבתים בפועל עד לסיום המלחמה, באופן שפוגע קשות ביכולתם להתחרות על קולות הבוחרים באופן חופשי. יתר על כן, מועמדים רבים מגויסים לשירות מילואים, ובוודאי שאינם יכולים לנהל קמפיין כלשהו. גם בהיבט הטכני, מצב המלחמה פוגע בהתארגנות של משרד הפנים לקראת הבחירות.

מנקודת מבט אחרת, אפשר לטעון שהמלחמה מעניקה יתרון לראש הרשות המכהן, שזוכה לבולטות ולחשיפה תקשורתית גדולה יחסית בעת המלחמה בשל תפקידו (בוודאי לעומת מועמדים המגויסים למילואים). בין היתר, בימים כתיקונם חלות מגבלות שונות על שימוש במשאבי ציבור לצורך מסע הבחירות, אך בוודאי שבעת מלחמה לא יחולו מגבלות כאלה – למשל על שימוש של ראש הרשות באתר האינטרנט או בחשבונות הרשמיים של הרשות ברשתות החברתיות כדי להודיע הודעות שונות הנוגעות לביטחון התושבים, למערכת החינוך וכו'.

דילמות ואתגרים נוספים הכרוכים בדחיית מועד הבחירות

במצב כזה יתעוררו אתגרים שונים. כך, לדוגמה, ייתכן שתעלה טענה שבשל התארכות הקמפיין הוא גם יעלה יותר כסף – ולכן יש להגדיל את המימון שרשימות ומועמדים מקבלים ואת הסכום שמותר להם להוציא לצורכי מסע הבחירות. רשימות המתמודדות בבחירות בעיריות ומועצות מקומיות, וכן מועמדים בבחירות לראשות מועצה אזורית, יכולים לגייס כספים מתרומות ולקבל מימון בחירות מהמדינה, ובתמורה מוטלת עליהם "תקרת הוצאות" – סכום מקסימלי שמותר להם להוציא לצורכי בחירות.

במקרה של דחייה ארוכה יותר במועד הבחירות, של כמה חודשים ואף יותר, יעלו אולי דרישות נוספות ומשמעותיות יותר. ייתכן אפילו שבמקרה קיצוני, של דחייה בחודשים רבים, תעלה דרישה לקיים בחירות חדשות ממש – לרבות עדכון רשימת בעלי זכות הבחירה (הרי תושבים נוספים יגיעו לגיל 17 או יצטרפו ליישוב לאחר מעבר דירה) ואפילו רישום מחדש של מועמדים (לכל הפחות של מועמדים שסיימו תקופת צינון כלשהי שמנעה מהם להתמודד במועד הבחירות המקורי, או כאלו שהגיעו לגיל 21, שממנו אפשר להיבחר). נקווה שהמלחמה תסתיים במהרה, ולא יהיה צורך לדחיות נוספות במועד קיום הבחירות.

בלוד כולם מאוחדים!

לשמחתנו, בלוד כל המחנות העיקריים המתמודדים על ראשות העיר ועל חברות במועצת העיר הכריזו על "שביתת נשק", עד לסיום המלחמה. ראש העיר, עו"ד יאיר רביבו, הכריז על כך שהעיסוק בבחירות יידחה עד לסיום המערכה והודיע  על הסרת שלטי הבחירות. במקומם הוצבו שלטי תמיכה בעם ישראל, בצה"ל ובלוחמיו.

מטה הבחירות של המועמד יהורם מרציאנו נסגר, והוא הכריז שבימים הקרובים, עד לסיום המלחמה, הוא וצוותו יהיו עסוקים בעזרה ובסיוע לצבא ולתושבי עוטף עזה.

מערכת "שישי בעיר" שולחת את תנחומיה למשפחות הנרצחים והנופלים בקרב ומאחלת החלמה מהירה לפצועים.

לעדכונים שוטפים של חדשות כנסו אלינו לקבוצת הווצאפ – שישי בעיר >>
https://chat.whatsapp.com/HtDIwgScwIm5XpuS4CvmXUבברכה,
צוות "שישי בעיר"