הרב ד"ר מיכאל לייטמן

הם לרוב ניתנים על ידי מרשם מרופא, חודרים למערכת העצבים, מנטרלים את אזורי הרגש במוח ומקלים על הכאב באופן מיידי. הבעיה עם משככי כאבים אופיאטים היא שעוצמתם חזקה משל הרואין, וקל למוח להתמכר לתחושת האופוריה שהם מעניקים. הבעיה הגדולה יותר היא שמינון יתר עלול לגרום למוות.

אבל כנראה רבים מבני הנוער לא מרגישים מאוימים מענן הסכנות הזה כי מאז תחילת תקופת הקורונה חלה עלייה חדה בצריכת משככי כאבים אופיאטים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 – וזאת בעקבות מצוקה נפשית גוברת המתבטאת גם בעלייה של כ-70% בפניות לקבלת סיוע נפשי.

מתחת לכאב הנפשי נמצא בור של חוסר משמעות לחיים. לצעירים של ימינו חסרה תשובה חדה וברורה בשביל מה אנחנו חיים: בשביל מה לקום בבוקר, ללכת לבית הספר ולעשות מה שאומרים לי מבלי שאני מבין מה זה ייתן לי?

לא רק הדור הצעיר סובל. בימים האחרונים אני בא במגע עם אנשים מבוגרים בני שבעים ומעלה, ואני רואה באיזו מבוכה הם נמצאים. גם הם מתחבטים בתוכם בשאלות הרות גורל כמו: למה חיים? בשביל מה חיים? איך להצדיק את הקיום? זה עיקר הכאב שלהם, ולמה שידעו לענות עליהן?

כדי להציל את הדור האבוד ולהבריא את החברה החולה שלנו, עלינו לבנות מערכת הסברה רחבה הכוללת סביבה חמה ותומכת, שתעודד כל אחד בכל גיל לחקור את השאלות העמוקות והקשות, ולמצוא תשובות במבנה הקשרים החברתיים שלנו, ברמת היחסים שלנו עם הזולת.

תמיכה חברתית, אמון הדדי, מערכת יחסים זוגית טובה, משפחה אוהבת ואפילו אקלים חברתי טוב ובטוח, יעוררו בלב מערכות היחסים בינינו כוחות אדירים וחיוביים שקיימים בטבע. בכוח החיבור הנכון בין בני האדם יש כוח חזק יותר, כוח מרפא.

משבר האופיואיד מצטרף לשורת משברים שתכליתם אחת: שנכיר בהכרחיות לפתח בינינו קשרים אנושיים בריאים ונדאג לחברה מאושרת. אנחנו חיים בזמן שבו הטבע האנושי שמתפתח מכריח אותנו להעמיק את הקשר בינינו, ולהגיע לרמה חדשה של חיים אנושיים. ככל שנתעכב, נחוש מתוסכלים יותר ונשמע על יותר סיפורי התמכרות. במקום זאת עלינו לפקוח את עינינו ולראות את ההזדמנות האדירה להתקדמות חברתית שנמצאת ממש בלב המשבר.