ולמי שלא היה בארץ בשבוע האחרון ותוהה לאיזו דרך חדשה יוצא מרציאנו, נבהיר שהשבוע הוא פרסם בפייסבוק פוסט מרגש, בו הוא מצהיר על חזרתו לפוליטיקה בלוד. הפוסט זכה למאות תגובות ולייקים, גם מאנשים הקרובים מאוד לראש העיר המכהן. סימן לבאות? ימים יגידו. רק נזכיר שבבחירות שהתקיימו לפני כ-8 שנים, זכה יורצ'יק האהוב בלמעלה מעשרת אלפים קולות, והוא מתחיל מנקודת פתיחה פנטסטית. וזהו לשון הפוסט המרגש שפרסם מרציאנו: "החלטתי: אני חוזר לפוליטיקה המקומית בלוד! אי אפשר לשבת בצד ולבוא בטענות. צריך לעשות שינוי. הלב שלי בלוד, ואין לי כוונה לשבת מהצד ולראות את העיר שלי הולכת לאיבוד. לוד צריכה שינוי, ואני כאן כדי להיות שותף, יחד אתכם, לשינוי. לוד היא הלב שלי, ועל לב לא מוותרים! לוד היא עיר במרכז הארץ. בשנת 2013 הבטחתי להפוך אותך לבירת השפלה, אך לא זכיתי באמון הציבור, ולוד הפכה לבירת הפשע! לאחר שלא נבחרתי, הלכתי ולא הפרעתי למי שניצח לעבוד. אפילו תמכתי בראש העיר ב-2018, משום שסברתי שצריך יותר מקדנציה אחת, כדי לבנות עיר ואם בישראל. אין לי כוונה להשמיץ אף אחד, ואין לי כוונה לריב עם אף אחד. אני בטוח ומשוכנע שבזכות הניסיון שצברתי במשך השנים, אני יכול יחד אתכם להיות גשר לשלום בין יהודים לערבים, בין עולים לוותיקים, בין חילונים לדתיים, בין חרדים לציונות דתית, בין השכונות הוותיקות לשכונות החדשות. אני מסוגל לאחד את כולם, כי רק ביחד עובדים ומצילים את העיר מההידרדרות לתהום. אני כאן, יחד אתכם, מתכוון לקחת את לוד למקום הראוי והנכון לה. לוד היא הבית שלי, לוד היא הבית שלכם! אז הצטרפו אליי, למסע להצלת העיר לוד. הלב שלי בלוד. שבת שלום אהובים. אני תמיד כאן עבורכם!". נאחל ליהורם מרציאנו בהצלחה. הפעם אנחנו סבורים שהוא בשל וראוי להנהיג את העיר.