ו"יירא משה "-משה רבינו מפחד …

משה רבינו גדל בבית פרעה וכשמתבגר קצת ויוצא אל אחיו, המקרה הראשון שהוא נתקל בו ,הוא רואה איש מצרי המכה איש עברי. משה הורג את המצרי וטומן אותו בחול (לא לפני שמוודא שלא יצא מזרעו מישהו יהודי). וכשיוצא ביום למחרת רואה "שני אנשים עברים ניצים", ואומר לרשע: "למה תכה רעך?". עונה לו המכה: "הלהרגני אתה אומר, כאשר הרגת את המצרי?". כשמשה שומע זאת , "ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר", ואכן מיד , "וישמע פרעה… ויבקש להרוג  את משה". ומפרש רש"י הקדוש – "כפשוטו", שמשה אכן פחד כביכול.

ישנו מקרה דומה שאירע עם יעקב אבינו –"ויירא יעקב מאוד…." אומר על כך המדרש: "שני בני-אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו – הבחור שבאבות והבחור שבנביאים". המובחר שבאבות זה יעקב, שהקב"ה הבטיחו "והנה אנוכי עמך", וכשהגיע למפגש עם עשיו – נתיירא. המובחר שבנביאים זה משה, שהבטיחו הקב"ה "כי אהיה עמך", ונתיירא מפני עוג מלך הבשן, עד שאמר לו הקב"ה "אל תירא אותו".

ענווה או חוסר ביטחון?

מפרשי המדרש נחלקו – חלק פירשו זאת כשבח ליעקב ולמשה, שמידת הענווה שלהם הייתה גדולה כל-כך, עד שחששו שמא יגרום החטא לביטול הבטחתו של הקב"ה. לעומתם, ויש שפירשו זאת כלימוד לקח, שלא נתנהג כמותם, כי מן הראוי שלא לירא, והאדם צריך להיות "נכון ליבו בטוח בה'".

ויש להבין ,מהו היסוד לביטחון הזה של האדם, והלוא באמת ייתכן "שמא יגרום החטא" ובפרט אנשים כערכנו שוודאי יש להם חטאים ? אפילו כשיש הבטחה מפורשת של הקב"ה ייתכן שההבטחה לא תתקיים בגלל חטאי האדם; קל-וחומר כשאין לאדם הבטחה כזאת. על מה אפוא מבוסס הביטחון שיהיה לו טוב למרות הכל ?

תחשוב טוב – יהיה טוב

התשובה לכך טמונה במעשה שהיה עם אדמו"ר ה'צמח-צדק' האדמור השלישי בשושלת חב"ד וממנו זה התפרסם ונתפשט בכל  עולם כולו ואפילו אצל אינם יהודים . כאשר אחד מחסידיו התחנן לפניו שיברך את גיסו שהיה חולה מסוכן וכבר גסס שיצא מכלל סכנה ויתרפא מהמחלה הקשה ,לתדהמתו הרבה במקום לברכו אמר לו אדמו"ר ה'צמח-צדק': "תחשוב טוב – ויהיה טוב". כשיצא משם פגשוהו החסידים ואמרו לו שאם זה מה שאמר לו הרבי עליו להתאמץ בכל כוחו ליישם זאת בפועל. הוא אכן עשה זאת ובאורח פלאי למעלה מדרך הטבע גיסו אכן הבריא לחלוטין ממחלתו.

סיפור זה מלמדנו שהביטחון בה' הוא עצמו עבודה שהאדם צריך להתייגע עליה ולהביא את עצמו לידי ביטחון גמור בה' – לסמוך ולהישען עליו ולהשליך את כל גורלו ביד ה', עד שאין הוא נשען על שום דבר אחר בעולם מלבד הקב"ה. על ידי כך הביטחון עצמו נעשה ל"'כלי' לברכת ה', שהקב"ה אכן ייטיב עם האדם בטוב הנראה והנגלה, אף על פי שמצד מעשיו הוא לא ראוי לכך וכמו שכותב גם בספר חובות הלבבות בשער הביטחון.

תורת חיים –הוראה לחיים ,עכשיו!

התורה מלמדת אותנו שכאשר האדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבדו, עד שאינו דואג כלל מן הקשיים והבעיות – ביטחון זה מצד האדם פועל למעלה , שהקב"ה יתנהג עמו גם-כן באופן כזה, אף-על-פי שללא הביטחון לא היה ראוי לכך.

וכפי המסופר בפרשתנו: שדווקא משום שמשה רבנו התיירא כשהתברר לו ש"אכן נודע הדבר", ולא בטח בה' לגמרי, נעשה כך גם בעולם הזה, ופרעה ביקש להרגו, עד שנאלץ לברוח. ואילו היה בטוח לגמרי בקב"ה, היה הביטחון הזה עצמו פועל שהדבר היה נשכח והיה לו טוב בפועל, טוב הנראה והנגלה.

וממילא הביטחון של כל יהודי בביאת משיח צדקנו בגאולה הקרובה לבוא – הוא-עצמו גורם שהקב"ה ימהר לגאול אותנו, בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.אמן וכן יהי רצון. (משיחות הרבי מליובאוויטש מלך המשיח)

שבת שלום ומבורך

הדלקת נרות  16:22

יציאת השבת  17:20