קבוצת הפועל לוד ערכה השבוע משחק הוקרה מרגש לזכרו של משה זיתון ז"ל, אחד הסקוררים הגדולים של הליגה הראשונה של ישראל, שנקראה בזמנו "הליגה הלאומית". זיתון ידוע כשחקן שהיה מגיע למשחקים גדולים ומנצח במו רגליו את הקבוצות הגדולות של הליגה, לנוכח השתאותם של שדרי הספורט שלא הפסיקו להתלהב מבעיטות הפצצה שלו ומשעריו היפים.
למרות שלא היה גבוה, היה זיתון ידוע בניתוריו הגבוהים, ורבים משעריו הובקעו בנגיחות ראש מרהיבות. המו"ל של "שישי בעיר", פרדי דבשה, נזכר במשחקים ששיחקה קבוצתו נגד הקבוצה של משה זיתון בהיותם נערים. "אני הייתי מבוגר ממשה ז"ל בשנתיים. למעשה הוא היה בן דוד שלי מקרבה שנייה", מספר לנו פרדי ששיחק באותם ימים כשוער של קבוצת נוער, "באחד המשחקים הראשונים, כשעדיין לא הכרנו את יכולותיו, הוא התרומם לכדור קרן ונגח אותו היישר לשערי בעוצמה רבה. האמת שבהתחלה התביישתי – אני, שמתנשא לגובה של 1.90 מ', סופג שער בנגיחה מהנער הנמוך הזה, אבל מאוחר יותר הבנתי שכל הקהל מתלהב מהכישרון הגדול שנגלה לעיניו, ושבעצם גם שוערים גדולים ממני לא היו מסוגלים לעצור את ה'גולר' שנקרא משה זיתון".
משה זיתון ז"ל, חלוץ העבר שכיכב בליגה הלאומית (היום ליגת העל) במחצית הראשונה של שנות ה-80, הלך לעולמו לפני כשנתיים, והוא רק בן 60. זיתון החל את דרכו במחלקת הנוער של הפועל לוד, הושאל ממנה למכבי שעריים, עבר להפועל פתח תקווה וממנה חזר ללוד. הוא היה שותף בכיר בזכייה הסנסציונית בגביע המדינה בעונת 1983/4, אז גברו הלודאים על הפועל באר שבע בבעיטות עונשין מ-11 מטר. בפתיחת העונה שלאחר מכן זכה עם לוד בגביע אלוף האלופים. זיתון היה חלוץ מהיר ופורץ הגנות. לאחר שתי עונות מצוינות בלוד, שסיימה במקום ה-7 וה-8 בליגה, הוא עבר לבית"ר ירושלים, אך בשורותיה החזיק רק חצי עונה, חזר לשעריים ושיחק בעוד מספר קבוצות. את הקריירה סיים ב-1991 במדי הפועל טייבה.
למשחק ההוקרה שאורגן ע"י אהרון זיתון, הגיעו כל השחקנים המוכרים והאהובים של קבוצת הפועל לוד לדורותיהם, ולא נפרט, כי היו שם כה רבים, ושמא נשכח לציין שם של אחד מהם. בראשם הגיע לכבד את זכרו של זיתון ז"ל, האיש החזק של הפועל לוד – בני רגב. ראש העיר האגדי ומי שהפועל לוד חבה לו כל כך הרבה. אין בכלל ספק, שבזכות בני רגב הפועל לוד עשתה את הבלתי יאומן: הקבוצה היחידה עד היום במדינה, שעלתה 4 ליגות ברציפות, שנה אחר שנה, עד לליגה הלאומית הבכירה, ואף הצליחה לזכות בגביע המדינה. אין ראוי מבני רגב, "האיש החזק של הפועל לוד", שהאיצטדיון העירוני ייקרא על שמו, כפי שהחליטה לאחרונה ועדת השמות של עיריית לוד.
אפרופו הנצחה, במשחק ההוקרה בישר לנו אופיר רגב שאחת מקבוצות הילדים של המועדון תיקרא "הפועל משה זיתון לוד". אכן, הנצחה ראויה ביותר לאחד הכדורגלנים הגדולים שצמחו בלוד, שלא רבים יודעים, אבל בנוסף להיותו כדורגלן מבריק, הוא היה איש ספר וחובב גדול של תשבצי היגיון. אדם שלמרות שהגיע לשיאי הצלחה בלתי נתפסים, נשאר צנוע ועניו. ותיקי לוד זוכרים עדיין איזה כבוד היה עושה הקהל לזיתון כשהיה עולה לכר הדשא. כולם היו קמים על רגליהם ומקבלים אותו בתרועות: "זיתוניה, זיתוניה", בדרך מקורית ומכובדת, כפי שלא קיבלו אף שחקן אחר, לא לפניו ולא אחריו.
בתו של משה זיתון ז"ל שהוזמנה למעמד המרגש, הביעה בפני כתבנו את תודתה והוקרתה לכבוד הגדול שעשו לו כל שחקני הפועל לוד לדורותיהם, עסקני הקבוצה ורבים מחובבי הספורט בעיר. התרגשנו יחד איתה לשמוע את כל המחמאות שהרעיפו כולם על משה זיתון ז"ל, וניכר שאלו מילים של אמת שיוצאות מהלב ונאמרות בכנות רבה, על אדם שהיה אהוב וחביב על כולם. משה זיתון: 1959 – 2020. יהי זכרו ברוך!

פרדי דבשה, המו"ל של "שישי בעיר" קורא לכל הנהגת העיר לוד, לקרוא לאיצטדיון העירוני על שמו של בני רגב – האיש החזק של הפועל לוד, ומי שבזכותו הקבוצה זכתה בגביע המדינה והגיעה להישגים חסרי תקדים. פרדי טוען שזהו כבוד לעיר לוד ולתושביה, שהאיצטדיון יהיה על שמו של האיש שתרם יותר מכל אחד אחר להתפתחות הספורט בלוד, ובפרט של ענף הכדורגל. פרדי מאחל לבני עוד שנות פעילות רבות ופוריות, עד 120!