ימים ספורים לפני השחרור מספרת שירה בנון על המסע שהיא עברה כדי להגשים את חלומה, החלום להתגייס לצה"ל.

שירה בנון, גדלה בנווה צוף ולאחר שאמה נפטרה, אביה החל לעבוד שעות נוספות ולא נכח בבית בכדי לטפל בשירה ואחיה הקטנים. לאחר שהצוות החינוכי בבית ספרה עירב את הרווחה על מנת לעזור למשפחה, עברה שירה לפנימיית "עדנים" שבבית קמה, ואחיה הקטן עבר לאומנה אצל אחותה הגדולה. ומאז נותק הקשר של שירה עם אביה.

בעזרת מוריה והצוות החינוכי בפנימייה נלחמה להעלות את הפרופיל הרפואי שלה על מנת שתוכל להגשים את חלומה, להתגייס לצה"ל. לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, הייתה חניכה במכינה הקדם צבאית "גל" שבקרית ביאליק. במכינה הכירה שירה חברות וחברים חדשים, והתנסתה בדברים שלא חשבה שתעשה כמו למשל העבירה שיעורים והתנדבה במקומות שונים ומגוונים. שנת המכינה הייתה השנה המשמעותית בחייה של שירה.

"המכינה הייתה שנה מאוד משמעותית עבורי, שנה שבה התפתחתי ומצדי עוד על עצמי ועל הסביבה, הכרתי אנשים חדשים וחברים לחיים, והתנסיתי בדברים חדשים שלא חשבתי שאני אעשה" לאחר שנת המכינה התכוננה לגיוס, שירה מלאת רגשות ומתרגשת לקראת הגיוס.

התגייסה למחווה אלון, שם היא הכירה חברות חדשות לחיים ופגשה מפקדים שעזרו לה ותמכו בה ולא ויתרו עליה גם כשהיה לה קשה. משם הגיעה שירה לקורס מש"קי משאבי אנוש בעיר הבה"דים ושובצה בתור מש"קית נגדים במדור סגל בפיקוד המרכז.
במהלך השירות שלה בפיקוד המרכז הכירה שירה את בן זוגה יעקב. לפני כחודשיים עברו השניים לגור ביחד בלוד, ובמאי האחרון התארסו.

"במהלך השירות חוויתי חוויות שלא חשבתי שאצליח לעבור ולהתמודד איתן הכרתי אנשים מדהימים, אנשים שתמכו בי ועזרו לי ואני יודעת שילוו אותי בהמשך החיים.״