ביום חמישי האחרון מוזיאון רמלה אירח את כנס עתיקות רמלה 2020 בשיתוף רשות העתיקות. הכנס שעסק במורשת הארכיאולוגית המרשימה של העיר וברוח התקופה התקיים בשידור מקוון ללא קהל. מהלך היום כלל שלושה מושבים בהם לקחו חלק בכירי חוקרי העתיקות אשר דנו בהיסטוריה של העיר רמלה. בכנס נשאו דברי פתיחה ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות וראש העיר מיכאל וידל.
ראש העיר וידל, ציין כי "לרמלה היסטוריה עתיקה ומפוארת המלמדת על מעמדה החשוב בימי קדם. אתריה המרכזיים וההיסטוריים מהווים אבן שואבת לאלפי מטיילים, חוקרים והיסטוריונים לאורך הדורות. אני רואה חשיבות רבה בקיום הכנס שיחשוף בפני משתתפיו את ההיסטוריה והארכיאולוגיה המפוארת של רמלה".
משתתפי הכנס זכו לסדרת הרצאות קצרות בנושאי ממצאים ארכיאולוגים שנמצאו ברמלה ונושאים נוספים הקשורים להיסטוריה של העיר. בין הממצאים הוצג האזכור הראשון לעיר רמלה, המופיע על גבי פפירוס שהתגלה באתר ח'ירבת מירד שבמדבר יהודה, ומתוארך למאה ה-8 לספירה. ח'ירבת מירד, שעל גביו נבנה מנזר קסטליון, הוקם בסוף המאה ה-5 על ידי סבאס הקדוש, על חורבות מבצר הורקניה החשמונאי, שהוסב לכלא על ידי המלך הורדוס במהלך המאה ה-1 לפנה"ס.
לצד פפירוס זה, התגלו באזור ממצאים רבים הכתובים ביוונית, ארמית-נוצרית ארץ-ישראלית וערבית, ששפכו אור חדש על סוף התקופה הביזנטית ותחילתה של התקופה המוסלמית הקדומה, ושינו את הבנת החוקרים על המעבר בין התקופות, שנדמה כי היה שליו יותר ממה שסברו קודם.
הפפירוס שבתמונה הוא מכתב אישי, הכתוב בערבית בכתב יד יפהפה, אך לרוע המזל, השתמר בצורה חלקית. הוא נפתח בנוסח הבסמלה ('בשם האלוהים, האדיב ביותר, הרחום ביותר') ולאחריה שורת כתובות ונוסחי ברכה נוספים. המסמך מזכיר מכירה של "מאכלי הרמדאן" והעיר רמלה, ובכך, מכיל בתוכו את האזכור הראשון של העיר, מעט אחרי שהיא הוקמה, ואף את האזכור הראשון לצום חודש הרמאדאן.