את הכתבה הזאת תצטרכו לקרוא לאחר שלגמתם כוס קפה שחור חזק, ושטפתם את הפנים עם מים קרים. כי אחרת, אתם עלולים לחשוב שאתם חולמים. בין רמלה ללוד, ובמרחק של אלפי ק”מ ממעצמות הכדורגל העולמיות, הולך וגדל כאן כדורגלן, שכל מי שרואה אותו, צופה לו גדולות, נצורות ועתיד זוהר בכדורגל העולמי, לא פחות. יש הממהרים להשוות אותו לכוכבי כדורגל בלתי נשכחים. המאמן האישי שלו, בלם העבר האגדי – הרצל שאול, אומר שהוא שילוב של מסי ומרדונה – גוץ, זריז וקטלני, בעל שליטה נדירה בשתי רגליו, המכדרר בצורה מדהימה, ומסוגל לעבור בקלות כל מגן העומד מלפניו. אקדמיות לכדורגל מכל העולם כבר צפו בקלטות עם ביצועיו, ומתעניינות בצירופו לשירותיהן. ויקי פרץ, כוכב שנות ה-70 של מכבי תל אביב, אמר לאחר שצפה בכוכב הקטן, שבכל חייו לא ראה ילד עם יכולות כמו של רון. ואם עדיין לא נדהמתם מהתופעה הנדירה, נראה אתכם לא נופלים מהכיסא, כשתשמעו שמדובר בסך הכל בילד בן 5! רק 5 שנים עברו על רון ערביד, אבל הוא מצליח לתעתע ולחלוף על פני כדורגלנים ותיקים ומבוגרים ממנו בהרבה, ומאמנו האישי בטוח: הילד ענק, ואפילו השמיים הם לא הגבול בשבילו. מדובר ללא ספק בתופעה פנומנלית וספקטקולרית, אם להשתמש בביטויים האהובים על פרשן הכדורגל זוהיר בהלול.

רון ערביד נולד במשפחה רמלאית שמאוהבת במשחק הכדורגל, והיה זה אך טבעי שהכדור היה הדבר שעניין אותו יותר מכל. בשעה שבני גילו מצצו מוצץ ושיחקו עם מובייל וצעצועים, הוא התעניין רק בכדור. אבל גם אביו, סלים ערביד, המעריץ מספר 1 שלו, לא האמין למראה עיניו, כשכבר בגיל 3 הפגין רון שליטה אבסולוטית בכדור, והצליח לכדרר ולחלוף על פני ילדים גדולים ממנו בהרבה. כל איש מקצוע שראה את הזאטוט משחק עם הכדור, המליץ לאב הגאה להשקיע בילד, והוא אכן שמע בקול הממליצים. לפני כשנה וחצי רשם סלים את רון בבית הספר לכדורגל שבהנהלתו של אייל פולטיגר האגדי, וכבר מהיום הראשון הילד גילה ניצוצות נדירים של שליטה בכדור, והדהים את כל רואיו. אביו של רון מספר, כי בשנה וחצי בהן הוא משחק בבית הספר לכדורגל של פולטיגר, השתפרה הטכניקה שלו לאין ערוך. אך למרות הרמה המקצועית הגבוהה של בית הספר הלודאי, האב שמע לעצות המומחים וגייס את אחד המורים הטובים והמקצועיים בארץ, אם לא הטוב שבהם, הלא הוא הרצל שאול, הבלם האגדי של הפועל יהוד, איתה זכה בגביע המדינה בשנות ה-80, עת כיכבו בקבוצה, בנוסף אליו, מספר כדורגלנים ידועי-שם, אליהם נחזור בהמשך.

אנחנו פוגשים בהרצל שאול לאחר אחד האימונים המפרכים, וגם היום, למעלה משנה לאחר שהחל לטפח את הכישרון של רון, הוא לא מצליח להסתיר את התפעלותו מהילד. הוא מספר לנו בלהט על כך שלמרות גילו הצעיר, רון משקיע בלימוד המשחק ברצינות ובהתמדה ראויים לציון, וכבר בגיל 5 מגלה מקצועיות רבה, לומד בקלות תרגילים חדשים ומיישם אותם במשחקים, מול ילדים מבוגרים ממנו בהרבה.

על הרצל ראוי לעשות כתבה מיוחדת, ללא קשר לילד הפלא רון, וכך נעשה בע”ה בקרוב. על קצה המזלג נספר, שמדובר באחד הבלמים הטובים שצמחו לנו בארץ. הוא שיחק בהפועל יהוד בתקופת הזוהר של הקבוצה. כשאני שואל אותו אם הוא לא מקנא בכדורגלנים של היום, שמרוויחים הון תועפות מקריירת הכדורגל שלהם, הוא מגלה לי שגם בתקופתו תוגמלו הוא וחבריו בצורה לא רעה לגמרי. “סעדיה חתוכה, האב הרוחני של הקבוצה והאיש החזק ביהוד של שנות ה-80, דאג שלכל שחקן שהוכיח שהוא ראוי לכך, יהיו דירה ורכב יוקרתי”, מספר לנו הרצל.

והיו לא מעט כוכבים בימים הזוהרים של הפועל יהוד. הרצל מזכיר לנו חלק מהם: אריה חביב, שוער הנבחרת, ויזן, דוגץ’, ישראל ששון, שלמה ששון, פיני דרורי, קיש רומנו, שבמשך מספר עונות רצופות היה מלך שערי הליגה הלאומית, שהייתה הליגה הראשונה בימים ההם. הרצל נזכר גם במשה שבת, ואני ממהר לשאול אותו אם יש קשר לשלומי שבת, הזמיר מיהוד. הוא מאשר מיד שהשניים היו בני דודים, ומספר לי איך שלומי שבת היה אחד מהאוהדים השרופים של הקבוצה: “שלומי היה מעיר אותי בכל שבת למשחקים, והיה מטפס על הגדרות כדי לצפות במשחקי הקבוצה. וכשלא היה כדורגל, הוא היה לוקח אותי לשחק סנוקר – אהבתו השנייה בימים עברו, אפילו לפני המוזיקה.

הרצל מזכיר גם את קובי אזואל ואת חזום חזום, אבל כשהוא מדבר על שלום רוקבן הוא מתמלא התלהבות ולחלוחית נקבית בעיניו. לדבריו, רוקבן, שחלה בילדותו בפוליו, והייתה לו רגל קצרה ורגל ארוכה, היה תופעה בפני עצמה. “הוא היה מלהטט ומהתל בכל השחקנים מולם שיחקנו, מה שהביא לא פעם לכך שבלמים בעטו בו מתוך תסכול”. הרצל נזכר, שבאחת הפעמים בהם התאמנו הוא וחבריו במגרש הביתי ביהוד, הגיעה להתארח ולהתאמן קבוצת סנטוס מברזיל, שהייתה אז בשיא תהילתה ובשורותיה שיחקו כוכבים ידועי-שם. אבל במקום ששחקני יהוד יתלהבו מהכוכבים הברזילאים, האורחים עמדו שעה ארוכה והתבוננו בתדהמה בלהטוטים שעשה על כר הדשא שלום רוקבן. הרצל מספר שבתום האימון, היו אלה הכוכבים הברזילאים שבאו לבקש חתימות מרוקבן. עד כדי כך הוא היה מוכשר. שליטתו של רון ערביד בכדור מזכירה להרצל את רוקבן, אבל הוא לא יכול שלא להשוות את הילד הנמוך, הגוץ והזריז לשני כוכבים שהוא מעריץ במיוחד: מרודנה וליונל מסי, אבל אליהם עוד נחזור בהמשך.

הרצל שאול תלה את הנעליים בגיל 35 ומייד פנה לקריירה של אימון. אנשי מקצוע מעידים עליו שיש לו כישרון אימון מולד, שאין להרבה מאמנים שעברו עשרות קורסים מקצועיים. כך או כך, הרצל מעיד על עצמו שגם אם היו נותנים לו לאמן את יובנטוס, הוא היה מעדיף לאמן ילדים. “ילד הוא כמו יהלום בלתי מלוטש, שאתה מלמד אותו את יסודות הכדורגל, ומול עיניך הוא הופך ליהלום מלוטש. אין אושר גדול מלראות ילד שפורח והופך לכוכב גדול, בזכות היסודות שהנחלת לו”. כיום הרצל מאמן למעלה מ-150 ילדים. הורים מכל רחבי הארץ שומעים על יכולותיו המופלאות, ומתחננים שיסכים להיות המאמן האישי של ילדם. הוא משלב את האימון האישי עם אימון של קבוצה 3 פעמים בשבוע. קבוצת הילדים של הפועל פ”ת אותה הוא מאמן, הביסה לאחרונה 3 קבוצות: גדנ”ע יהודה, מכבי ת”א והפועל רמלה, בתוצאה זהה – 5:0. בכל אופן, הוא מעדיף תמיד לאמן ילדים מאשר בוגרים. הוא נהנה לספר על הצלחותיו. אחת מהן מככבת היום בכל מדורי הספורט: הכדורגלן ניב ברקוביץ, שלאחרונה חתם על חוזה ארוך טווח בקבוצה הבוגרת של מכבי ת”א, הוא בן טיפוחיו. הוא עדיין זוכר כיצד לקח אותו מהמגרש בהוד השרון, שם שיחק שמיניות. בתום תקופת אימון מפרכת, הפך הילד הצעיר לכוכב כדורגל גדול, והוא מהווה רק דוגמה אחת מני רבות להצלחותיו של הרצל שאול. על הצלחותיו ניתן לקרוא בדף הפייסבוק שלו, אותו הוא מתפעל בצורה מקצועית, כמעט כמו שהוא מאמן. אבל להרצל אין בכלל ספק שהכישרון הכי גדול שייצא מתחת לידיו הוא רון ערביד. “15 שחקנים שאימנתי בעבר משחקים היום בנבחרות הצעירות, וזה גורם לי להנאה רבה. אבל בכישרון כמו של רון טרם נתקלתי. אני עובד איתו כבר כשנה, ורואה איך לנגד עיניי מתפתח כישרון ענק. עם כל הניסיון שלי, טרם ראיתי ילד בגילו עם ביצועים ברמה שלו. שחקן מכבי חיפה, דולב חזיזה, שצפה בביצועיו – נדהם ונותר פעור פה. הוא משחק עם ילדים שגדולים ממנו לפחות בשנתיים, ומתעתע בהם כמו שחקן ענק. באקדמיות גדולות של כדורגל בעולם צפו בסרטונים המתעדים את ביצועיו, וכבר בגיל 5 מגיעות לאביו הצעות מפתות ממועדונים מובילים בעולם.”

אני שואל את הרצל איך רון הגיע אליו, והוא מגלה לי שמהאקדמיה לכדורגל, שהיא שלוחה של מועדון מכבי ת”א המפואר, המליצו לאביו עליו, והוא שמע בקול הממליצים. לאחר שראה את ביצועי הילד, הביע את הסכמתו לאמן את הכישרון הקטן, והשאר היסטוריה. הרצל מספר לנו שכאשר באימונים הוא מראה תרגיל לרון, הוא נדהם להיווכח כיצד הוא מיישם את התרגיל במשחקים, בקלילות ובכישרון בלתי מוסברים. אני רק מראה לו את תחילתו של התרגיל, והוא כבר קולט ומיישם. זה מרגיש כמו נהיגה בלמבורג’יני – אתה לוחץ על הכפתור המתאים, והאוטו מבצע את הוראותיך בצורה הטובה והמקצועית ביותר.

הרצל ממשיך לספר בהתלהבות על השליטה האבסולוטית של רון בכדור: “למרות שמדובר רק בילד בן 5, ניצב בפנינו וירטואוז, לא פחות! יש לו קליטה מהירה. טכניקה ברמה גבוהה מאוד. רון הוא אחד בדורו, ואני לא מגזים בכלל. יש לו כישרון ענק, והוא יגיע רחוק. אין לי בכלל ספק שאם הוא ימשיך לגלות את אותה רצינות של היום באימונים, הוא יגיע לרמות הכי גבוהות, והשמיים לא יהיו הגבול עבורו. אני משתומם בכל פעם מחדש מהביצועים שלו, מהקליטה המהירה שלו, מהשליטה שלו בכדור. והכל בא לו באופן כל כך טבעי. לי הוא מזכיר את מרדונה ואת מסי. הן במבנה הגוף, הן בזריזות והן בערמומיות ובשליטה בכדור בשתי רגליו. לפעמים השליטה שלו בכדור פשוט מטריפה אותי”.

להרצל אין ספק שההצלחה של רון מתאפשרת הודות לתמיכה הנהדרת שהוא מקבל מהמשפחה, ובעיקר מהאב סלים. “התמיכה של המשפחה חשובה מאוד, והיא תעזור לו בהמשך הדרך להגיע לרמות הגבוהות ביותר. אני רק מקווה שהילד לא יישבר באיזשהו שלב. רק שלא יחליט יום אחד, שהוא שהוא בוחר בתחום אחר. אם יתמיד בכדורגל, באותן רמות של השקעה, רצינות וכישרון – אין לי בכלל ספק שעוד נשמע שהוא מככב בצמרת הכדורגל העולמית”.

ואם מאמן הילדים מספר אחת בארץ אומר, כדאי שנקשיב לו. רון ערביד – זכרו היכן קראתם עליו בפעם הראשונה!