
אחרי כחודשיים של בידוד וייבוש, בעקבות נגיף הקורונה, שאיש עדיין לא ממש עמד על טיבו, או שמא נכון יותר לומר – על מידת מסוכנותו, וביום הראשון שבו יצאה הודעה שמותר לבקר את הסבים והסבתות, ראש העיר של לוד, עו"ד יאיר רביבו ואישתו היקרה יקירה, אספו את הילדים, ונסעו מיד לבקר את הסבא והסבתא, הגרים בעיר הקודש טבריה. את ההגה הפקידו בידיו האמונות של הבן הבכור קובי, שהוכיח שהתפוח לא נפל רחוק מהעץ. הם אומנם חזרו באותו יום ללוד, בגלל האחריות הרבה הרובצת על כתפי האב, אבל הבונוס שיצא מן הנסיעה המפרכת: קוסקוס טוניסאי משובח, טעים ומתובל, אותו אכלו בצוותא במרפסת בית הסבא והסבתא, המשקיף על ימת הכנרת, שמפלסה עלה לאחרונה. אין ספק, שהיה בביקור הזה הרבה נחת רוח, והוא פיצה את הרעייה יקירה ואת הילדים הנפלאים, על ימים של מתח ואחריות רבה, בהם עמדו למופת לצד האב שתפעל את העיר ללא דופי, מביתם שבשכונת "גני יער".
לאחר חודשיים אינטנסיביים של נתינה אין סופית, גם למשפחתו של ראש העיר מגיעים כמה רגעים של נחת, במסגרת המשפחתית הרחבה, החמה והאוהבת. ספק רב, אם יש עוד ראש עיר בארץ או בעולם, שתרם מזמנו, מרצו ובריאותו, כפי שיאיר עשה בחודשיים האחרונים למען תושבי העיר לוד. זאת ועוד, ראש העיר לוד גייס את כל בני משפחתו למען המשימה הנעלה, ובראשם את יקירה, האישה שלצידו, שכשמה, כן היא!
כפי שסיפרנו לכם בעבר הלא רחוק, רביבו הפך את ביתו הצנוע לחמ"ל (חדר מלחמה) של העירייה, ולשם כך התגייסו כל בני המשפחה לעזרה. מביתו ניהל ראש העיר ישיבות זום, התייעצויות ואפילו ערבי ראיונות עם נציגי תקשורת מובילים, בשידור ישיר לתושבי העיר.
אבל לא רק בכך הסתכם פועלו. בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ביקר רביבו בכל קברי חללי העיר. באופן בלעדי וייחודי, הוא הגיע לבתי משפחות החללים, תוך שהוא מקדיש לכל משפחה תשומת לב מרבית, עם קריאת פרקי תהילים והשמעת שירים לזכר הנופלים. חשוב לציין, שאת רובם ככולם הוא מכיר באופן אישי, והמפגש המקורי עורר סקרנות, עניין והתרגשות רבה, בקרב יהודים רבים ברחבי הארץ והעולם.
בנוסף, בימי הקורונה, בהם היינו כולנו נצורים בתוך בתינו, דאג רביבו שלא יהיה בעיר לוד קשיש ומשפחה בגיל השלישי, שלא קיבלו חבילות מזון עד לפתח ביתם. רק בשבוע האחרון, עבר ראש העיר היקר בין בתי המבוגרים שחגגו יום הולדת, בירך אותם באמצעות רמקול ואפילו שר להם שירי יום הולדת. וכמובן שהוא לא הגיע עם ידיים ריקות, וכל קשיש שחגג יום הולדת זכה למתנה מראש העיר. לכל הדעות, היה זה אקט מחמם את הלב ומרגש ברמות.
חשוב להזכיר, שכל חולה קורונה זכה לטיפול אישי וליחס חם מראש העיר. חשיבות הטיפול האישי בכל חולה וחולה, התבטאה היטב בשיחת טלפון שקיימתי לאחרונה עם אחד מהחולים, שביקש להעביר באמצעותי את המסר. וכך אמר לי בין היתר: "הייתה לי הרגשה שראש העיר מתייחס אליי כמו אל בן משפחה, הן מבחינת הדאגה הכנה והן מבחינת ההתעניינות ומציאת פתרון לכל בעיה. לאדם שמתמודד עם מחלה בלתי מוכרת ומפחידה כזאת, יחס כזה מראש העיר נוסך תחושה של ביטחון ושקט נפשי, שדרושים כל כך לצורך החלמה ותפקוד נורמלי".
ואם לא די בכל המחוות הללו, בחג האחרון חילק ראש העיר ארטיקים לכל ילדי לוד עם אוטו גלידה שסייר בין השכונות. נו, תגידו לי אתם: יש עוד ראש עיר כזה על פני הגלובוס?!
למרות שיש לי היכרות רבת שנים עם יאיר רביבו – הילד, הנער, החייל, עורך הדין וראש העיר – וכבר חשבתי שהוא לא יכול להפתיע אותי יותר, בכל פעם אני מוצא את עצמי מופתע מחדש. קשה להבין מאיזה חומר קורץ האיש החם ומלא הנתינה הזה. אלטרואיסט במלוא מובן המילה, שכולו טוב. מטר תשעים וחמש גובה, שמכילים בחובם לב אחד ענק!
אבל לפני ואחרי הכול, אסור לשכוח לרגע את הכוח המניע שעומד מאחורי ראש העיר, הלא זאת אישתו יקירה, אותה הביא מעיר הקודש טבריה. כיום, אין בכלל ספק שיקירה הפכה ללודאית לכל דבר, בכל רמ"ח איבריה ושס"ה גידיה. ואנחנו הלודאים, זכינו בגברת ראשונה – חכמה, אמיצה, יפה וצנועה. אשת חיל של ממש, אשר מספקת לראש העיר את כל התמיכה והעזרה הנחוצות לו, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית ומעשית. ובנוסף לכך, היא מתפקדת כמורה ומחנכת לכל דבר. לעולם לא אשכח, איך לא התעצלה ונסעה את כל הדרך לבית הוריה שבטבריה, כדי להביא את אביה לסעודת יתרו שנערכה בלוד, ולהחזירו עוד באותו יום. נסיעה של מאות קילומטרים, הלוך ושוב, ושוב והלוך, רק בגלל שידעה שאביה אוהב את הפולקלור, השירה, האוכל וההווי שבסעודה זו. היש כיבוד אב נעלה מזה? על נשים כמו יקירה נכתב: "אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע, כל ימי חייה". יקירה היקרה: "רבות בנות עשו חיל, ואת עלית על כולנה!" ועל כן אני, בשם כל תושבי העיר לוד, אומר היום גם לך – תודה, יקירה!
ואני , איני עומד כאן לבדי, ואומר לזוג המלכותי הזה תודה. מאחוריי ניצבים עשרות אלפי תושבים, שמוקירים את ראש העיר ורעייתו, ומכירים להם תודה. יעידו על כך אלפי הלייקים שלהם זוכים כל פוסט שראש העיר מפרסם בפייסבוק. יעידו על כך מאות התושבים איתם אני משוחח מדי יום, שמבקשים להעביר באמצעותי את אהבתם העמוקה לזוג הנפלא הזה, באין ספור מחמאות וסופרלטיבים. יעידו על כך גם כל חברי הפרלמנט, שמתכנס בימים רגילים בכל שישי בכיכר קומנדו בעיר. כולם מאוחדים בדעה אחת: יש לנו ראש עיר תותח!
